הבית היהודי

הפרשת חלה

מצות חלה תלויה בביאה לארץ, אך היא משונה משאר המצוות התלויות בביאת ארץ ישראל: "משונה ביאה זו מכל ביאת שבתורה... וכיון שפרט לך הכתוב באחת מהן שאינה אלא לאחר ירושה וישיבה אף כולן כן, אבל זו נאמר בה 'בבֹאכם', משנכנסו בה ואכלו מלחמה נתחייבו בחלה"(רש"י במדבר טו/יח).
החיוב במצות חלה עוד לפני ירושה וישיבה מורה שאין חיוב מצוה זו בא מכח הישיבה בארץ, אלא שמצוה זו נועדה להתחבר לקדושת הארץ ברגע הכניסה אליה, כדי לקבל כח לכיבוש הארץ וישובה - מצות חלה היא המפתח לנצחון בכיבוש הארץ.

טעמים נוספים על פי הקבלה למצוות הפרשת חלה ניתן למצוא: בכתבי האריז"ל בספר "טעמי המצוות" ובספר "שער המצוות" לפרשת שלח (וכן בספרי הקבלה הנוספים על טעמי המצוות).
בספרי החסידות מבואר על מצוה זו ב"אור תורה" לאדמו"ר הצמח-צדק. ם בית, ובעיקר קדושת וטהרת היחסים בין איש לאשתו, תלויים גם בקדושת הבית על ידי כל מצות הבית היהודי (מזוזה, כשרות המאכלים וכו'), ובפרט על ידי הפיכתו ל"בית מלא ספרים".
בעשרת המבצעים של הרבי מכוון מבצע "בית מלא ספרים" כנגד ספירת ההוד - תכונת ההודאה והתמימות היהודית: יהודי ממלא את ביתו ספרים, גם אם טרם למד את כולם (ואף אם אינו מסוגל לעת עתה להבינם), כי הוא מודה באמונה פשוטה שבספרים אלו גנוזה תורת אמת, ולכן הוא מזדהה עמם ומשתוקק ללמוד אותם ולהבינם כראוי. והרמז: סופי התיבות "בית מלא ספרים" הם אמת; ראשי התיבות "בית מלא ספרים" עולות בגימטריא אמונה.
כמובן, "מכלל הן אתה שומע לאו", ויש לטהר את הבית מספרי חול (בהם נתפס העולם כנפרד מאלקות) ובוודאי שמכל ספרי מינות ופריצות, האסורים לגמרי. מי שנזקק לספרי חול מותרים לפרנסתו, או אף לעבודת ה', ראוי שירבה כנגדם ספרי קדש פי חמש מאות ממש (!), לקיים בעצמו "מדה טובה מרובה ממדת פורענות אחת על חמש מאות".