הבית היהודי

קידוש לבנה - סיהרא באשלמותא

ידוע שעם ישראל "מונים ללבנה", שהם "נמשלו ללבנה" ו"שהם עתידים להתחדש כמותה". לכן, ניתן "למנות ללבנה" את כל ההיסטוריה הכתובה של עם ישראל:

היהודי הראשון היה אברהם אבינו ("אחד היה אברהם") עליו נאמר "אברהם התחיל להאיר" - זהו "חידוש הלבנה", התחלת הארת עם ישראל. מאברהם עד יעקב אבינו עברו ג דורות ועד למשה רבינו עברו ז דורות (- "כל השביעין חביבין") - ובהקבלה לימות החדש תואם הדבר לשתי הדעות לגבי "קידוש לבנה": לפי נגלה יש לקדש את הלבנה מיום ג לחדש, מדורו של יעקב, ש"מטתו שלמה" וממנו הופך ישראל לעם. לפי חכמת הנסתר יש לקדש את הלבנה מיום ז לחדש, מדורו של משה רבינו, הנותן לישראל את התורה. היחס של נגלה-נסתר בין יעקב למשה הוא בסוד "משה מלגאו ויעקב מלבר".

כל חיי עם ישראל בתנ"ך הם אדם דורות (בסוד "אתם קרויים אדם") המופיעים אחר חוה (= גוי) דורות לפני היהדות. דוד הוא הדור ה-יד של עם ישראל ושלמה המלך (מלשון שלמות) הוא הדור ה-טו (שלמה במ"ק עולה טו) - אמצע החדש בו מאירה הלבנה במילואה, שעל כן בדורו "קיימא סיהרא באשלמותא". עד שלמה ישנם טו דורות של עליה - עד בנין מקדש שלמה - ולאחריו טו דורות של ירידה - עד לחורבן בית ראשון (בדור ה-ל לעם ישראל). לאחר מכן מתחילים שוב טו דורות של עליה עד ל"ענני" - הדור האחרון בתנ"ך. חז"ל דרשו ש"ענני" הוא המשיח (שעתיד לבוא על "ענני שמיא" או כ"עני ורוכב על חמור"), ובקשת המשיח היא בקשה למילוי הלבנה, כבקשתנו בקדוש לבנה - "ובקשו את הוי' א-לוהיהם ואת דוד מלכם".