נשמת אדם תלמדנו

תמים תהיה

בסיפור 'לחיות עם סיבות' הארכנו לבאר דרכים שונות בהן אפשר לאדם להתבונן ברמזים הנשלחים אליו משמים, ולעמוד על כוונתם לאשורה מתוך רצון להיטיב ולקיים את רצון ה' ממנו בכל רגע ובכל מצב.

אמנם יסוד גדול שיירנו בדברינו שם, והוא מסור לנו מפי הבעל שם טוב עצמו:

אמר הבעל שם טוב שכל מה שאדם רואה ושומע הוא הוראה וציווי מן השמים בעבודת ה', אבל צריך להבין מה שרואים ושומעים, ולא לטעות במשמעות חלילה. ההבנה הנכונה באה על ידי 'נשמת אדם תלמדנו'.

'נשמת אדם תלמדנו' הוא כששכלו של אדם מאיר, ו'נופלות' בדעתו הבנות שונות – מה יכול לומר לו אותו דבר שראה ושמע בעבודה.

הבעל שם טוב נ"ע אמר שהדרך הבטוחה ביותר ל'נשמת אדם תלמדנו' היא על ידי פרק תהילים בלב בוער, עשיית טובה ליהודי על ידי טירחה בגופו ולא רק בממונו, ואהבת ישראל במסירות נפש. אצל היהודי ה'תהילים-זאגער' (אומר תהילים) מתגלה 'נשמת אדם תלמדנו' יותר מאשר בתלמידי חכמים המחדשים חידושים ופלפולים בתורה.

בסיפור שלפנינו, מורה הבעל שם טוב לתלמידיו להתבונן ביהודים הפשוטים, ובכך לשקם את מידת האמת הדרושה על מנת להבין את דבר ה' המידפק על דלתותיו של כל אחד ואחד.

פשיטותו של יהודי פשוט מגלה אלקות. אם אין מעקמים ומסלפים את תומתה ואמיתתה של "נשמה שנתת בי טהורה היא", הרי שהיא עצמה מגלה את רצון ה' באופן הבהיר ביותר.

'נשמת אדם תלמדנו' איננו כשרון שהיהודי הפשוט מודע אליו. מן הסתם אין הוא מתיימר לפרש רמזים ולקבל הוראות ממאורעותיו. ובכל זאת, הדבר קורה אצלו על כל צעד ושעל בטבעיות גמורה.

דוקא תלמידי חכמים, הרגילים לפתח את כשרונותיהם ולהתעלות בעזרתם, עלולים להתקשות בעבודה הפנימית הזו – שכל כולה תמימות עצמית, והחידוד והפלפול אינם מוסיפים בה מאומה. אך בכל תלמיד חכם יש גם יהודי פשוט, כך שיש תקווה לכל אחד ואחד.

מתוך הספר "אור ישראל"בספר ניתן לראות הערות ומקורות