דיסק חדש נולד: שמחת עולם

שולי רנד, אהרן רזאל, ארז לב-ארי, דניאל זמיר, יוסף קרדונר, שלמה כ"ץ ואחרים חברו לשיר כמה מהניגונים העמוקים והיפים ביותר של הרב יצחק גינזבורג. אתם מוזמנים להנות ממילות השירים, להאזין לשירים, לצפות בסרטוני מאחורי הקלעים ועוד.

 

   

רשימת השירים

1. העקדה   2. ואהבת לרעך כמוך   3. אתה תקום   4. נחמו עמי   5. אשר ברא 6. ידיד נפש   7. אודה ה'   8. אז ישיר   9. א-ל אדון   10 ניגון החזק   11. חדש ששוני   

הסבר על עטיפת הדיסק - "תיקון חוה"

 

1. העקדה - ביצוע ע"י שולי רנד

"וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" (בראשית כב, ו-ח)

בפרשת העקדה, אותה אומרים בכל יום בתפלה, באה לידי ביטוי עוצמת מסירות הנפש היהודית. לכן הורה הרבי מליובאוויטש שפרשת העקדה היא מיסודות החינוך של ילדים.

מכיון שאמירת הפרשה כולה ארוכה עבור הילדים, הסביר הרב גינזבורג שעיקר מסירות הנפש באה לידי ביטוי בהליכה המשותפת, בלב אחד, של אברהם ויצחק להר המוריה, ולכן יש לומר את הפסוקים בהם חוזרת פעמיים האמירה "וילכו שניהם יחדו".

ב"וילכו שניהם יחדו" הראשון יצחק איננו יודע שהוא הולך לקראת עקידתו-שלו (וכדברי רש"י: "אברהם שהיה יודע שהולך לשחוט את בנו היה הולך ברצון ושמחה כיצחק שלא היה מרגיש בדבר"). לעומת זאת, ב"וילכו שניהם יחדו" השני כבר נרמז יצחק ש"אלהים יראה לו השה לעֹלה בני", "ואף על פי שהבין יצחק שהוא הולך להשחט 'וילכו שניהם יחדו' בלב שוה".

בעומק, מבואר בקבלה שכל סיפור העקדה הוא גם "עקדת אברהם ויצחק" – חיבור והתכללות מדת החסד של אברהם עם מדת הגבורה של יצחק – שגם הוא מתמצה במילים "וילכו שניהם יחדו" (הקשר העמוק בין האב לבנו מתבטא, אולי יותר מכל, בפנית הבן וענית האב – "ויאמר יצחק אל אברהם אביו, ויאמר אבי, ויאמר הנני בני" – עוד לפני השאלה והתשובה לגבי "השה לעֹלה").

אחד המלמדים, ר' דרור רביבו, הצמיד את הפסוקים לאחד מניגוני הרב, וכך שרים מדי בקר התלמידים במוסדות החינוך של הרב.

2. ואהבת לרעך כמוך - ביצוע ע"י להקת א-גרויסע מציאה

"הַרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'" (הקדמה לתפלת שחרית)

רבינו האריז"ל לימד כי לפני שהאדם נגש לתפלה עליו לקיים את מצות "ואהבת לרעך כמוך", משום שהתפלה היא מעין קרבן שמביא עם ישראל ("תפלות כנגד תמידים תקנום") והקרבן מתקבל רק כאשר הוא תמים ושלם – "תמים יהיה לרצון". כאשר עם ישראל מאוחד ומחובר הריהו כגוף שלם, אך אם יש פירוד בין היהודים, חלילה, הגוף היהודי נעשה כביכול בעל-מום וקרבן התפלה איננו רצוי. לכן על פי נוסח האריז"ל מקדימים לקבל לפני התפלה את מצות "ואהבת לרעך כמוך" (שהיא "כלל גדול בתורה"). 

3. אתה תקום - ביצוע ע"י ארז לב-ארי

"אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד. כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ" (תהלים קב, יד-טו)

לפי המקובל ממורנו הבעל שם טוב נוהגים לומר את פרק התהלים המתאים למנין שנותיו של האדם, וחסידים נוהגים לומר גם את פרק התהלים המתאים למנין שנות הרבי שלהם. בי"א ניסן תשס"ג החלה שנת ה-102 להולדת הרבי מליובאוויטש, אליה שייך פרק קב, ואז הלחין הרב גינזבורג ניגון זה לפסוקים הללו מתוך הפרק.

פרק קב הוא התפלה העמוקה והמקובלת ביותר – "תפלה לעני". התחינה לרחמי ה' על ציון, "כי עת לחננה כי בא מועד", מנומקת באהבתם ומסירותם של עבדי ה' אל הארץ הקדושה. את הניגון עצמו לימד הרב בהתוועדות בעיר דוד, מקום המתאים לביטוי הכיסופים לארץ והחזרה של היהודים להתיישב בה במסירות נפש.

בין השאר הסביר הרב כי ב"רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחֹננו" רמוזים שלשה סוגים של קשר ויחס בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל (המשתקפים גם בקשר העם והארץ):

"עבדיך" רומז לכך שהקב"ה הוא מלכנו ואנו עבדיו.

"אבניה" רומז לכך שהקב"ה הוא אבינו ואנו בניו (כפי שהמלה "אבן" מופיעה בברכת יעקב ליוסף כרומזת לחבור של אבות ובנים: אבןאב-בן).

"ואת עפרה יחֹננו" רומז לכך שהקב"ה הוא דודנו ואנו רעייתו – קשר המתואר בשיר השירים באמצעות דימויי אהבה של "עפר האילים" ו"עפרים תאומי צביה" (וכן "יחננו" רומז לנשיאת החן ומציאת החן שבין חתן וכלה). 

4. נחמו עמי - ביצוע ע"י שלמה כ"ץ

"נחמו נחמו עמי יאמר א-להיכם. דברו על לב ירושלִם..." (ישעיה מ, א-ב)

בשבוע של שבת "נחמו" תשמ"ה התוועד הרב גינזבורג עם רבי שלמה קרליבך. בדרך להתוועדות במושב "מאור מודיעין" הוא זכה בניגון "נחמו נחמו עמי", המזכיר בסגנונו את ניגוני רבי שלמה.

     

לאחר מכן, במשך השנים, הניגון נשמר רק בחיק משפחת הרב. לתודעת הציבור פרץ שוב הניגון בשנת תשנ"ח, כאשר חבורת תלמידי הרב הסתופפה בציונו של יוסף הצדיק בעיר הקדש שכם לאחר לוויתם של הקדושים שניאור-שלמה ליבמן והראל-עז בן-נון ה' יקום דמם. אז פתח הרב את הדברים לעילוי נשמתם בלימוד הניגון הזה, ולבשורת "נחמו נחמו" נוסף גוון מיוחד של נחמה על אודות אלו שמסרו את נפשם על ישוב ארץ ישראל וגאולתה מיד אויבינו בדור האחרון.

5. אשר ברא - ביצוע ע"י יהודה גלאנץ

"אֲשֶׁר בָּרָא

שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה

חָתָן וְכַלָּה

גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה

אַהֲבָה וְאַחֲוָה

שָׁלוֹם וְרֵעוּת"

(מתוך שבע ברכות הנישואין – ברכה שביעית)

מלים אלו לקוחות מהברכה השביעית והמסכמת של שבע ברכות הנישואין, שיא טקס הנישואין הנערך תחת החופה. המשך הברכה הוא: "מְהֵרָה ה' אֱ-לֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה". תחלת הברכה (אותה שרים כאן) היא בלשון עבר, אך המשך הברכה נאמר בלשון עתיד, ובכך הברכה מסמלת במיוחד את הזיווג העתידי השלם בין הקדוש-ברוך-הוא, החתן, לבין כנסת ישראל, הכלה. בחיבור נעלה זה, ישמע במלואו לא רק "קול חתן", קולו של ה', אלא גם "קול כלה" – פנימיותם של ישראל תתגלה לראשונה ותהדהד בעולם.

מהו המבנה המסתתר מאחורי תריסר המלים הנמנות בברכה, מ"ששון ושמחה" ועד "שלום ורעות"?

ראשית כל, ארבע המלים הראשונות, "ששון ושמחה חתן וכלה", מהוות חטיבה בפני עצמה, הנחלקת לשני צמדים: "ששון ושמחה", "חתן וכלה". מה הקשר בין שני הזוגות? לפי הקבלה, הששון והשמחה מהווים אף הם חתן וכלה נעלים, שמרגע החתונה שורים מעל החתן והכלה הארציים כחופה תמידית. במשך כל חייהם צריכים החתן והכלה לחוש כיצד חופה זו פרושה מעל ראשם, ולשאוב ממנה כח והשראה לחייהם. ניתן לדמיין את הששון והשמחה כזוג הורים אוהבים הניצבים בפתח החדר, משגיחים באהבה על ילדיהם ומשרים עליהם בטחון, מבלי להפריע להם.

שמונה המלים הבאות נחלקות אף הן לשתיים, ולמעשה מפתחות את ארבע המלים הראשונות: "גילה רנה דיצה וחדוה" כולן מלים נרדפות לשמחה ומהוות התפשטות והרחבה של הששון והשמחה; "אהבה ואחוה שלום ורעות" לעומת זאת, כולן מלים נרדפות לאהבה, ומהוות התפשטות והרחבה של החתן והכלה.

הקבלה זו מקבלת יתר חיזוק מהתבוננות בוא"וי החיבור הפזורים בין המלים (כפי שהם מופיעים בנוסח המכוון של בעל התניא בסידורו). בארבע המלים הראשונות יש וא"ו אחת, במלה "וחדוה". דבר זה הופך את רביעייה זו לחטיבה מלוכדת אחת, בדיוק כפי שהששון והשמחה הם זוג נצחי ובלתי נפרד. ברביעיה השניה לעומת זאת ישנם שני וא"וי חיבור – "אהבה ואחוה" ו"שלום ורעות" – באופן המחלק את הרביעיה לשני צמדים נפרדים. ואכן, בעוד הששון והשמחה העליונים תמיד דבוקים זה בזו, חיבורם של החתן והכלה דורש השקעה מתמדת מצד שניהם.

ההקבלה שלפנינו אף מגלה לנו את אופי ההשקעה הנדרשת מבני הזוג. החתן, מסתבר, תפקידו להשפיע על כלתו תדיר "אהבה ואחוה" – לגלות את האחדות הנצחית השוררת בין נשמותיהם; הכלה, לעומת זאת, אמונה על הצמחת ה"שלום ורעות" ביניהם – ביסוס שלום הבית והאהבה הרגשית הפשוטה, שאינה נצחית אלא מתעוררת בעתות רצון. אם החתן והכלה ממלאים שניהם את תפקידם, הם נמצאים מתעלים יחדיו, והששון והשמחה יורדים לשכון ביניהם.

זהו הלחן השני אותו חבר הרב גינזבורג למילים רבות המשמעות של הברכה השביעית (הלחן הראשון מופיע בדיסק "לך אמר לבי" – להקת הלב והמעין בניגוני הרב גינזבורג – ומתוך החוברת של אותה דיסק גם הובא כאן ההסבר לברכה).

6. ידיד נפש - ביצוע ע"י יוסף קרדונר

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן.      מְשׁוֹךְ עַבְדְּךָ אֶל רְצוֹנֶךָ.

יָרוּץ עַבְדְּךָ כְּמוֹ אַיָּל.       יִשְׁתַּחֲוֶה אֶל מוּל הֲדָרֶךָ.

יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוֹתֶיךָ.          מִנּוֹפֶת צוּף וְכָל טָעַם:

הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם.     נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ.

אָנָא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ.   בְּהַרְאוֹת לָהּ נוֹעַם זִיוֶךָ.

אָז תִּתְחַזֵק וְתִתְרַפֵּא.       וְהָיְתָה לָהּ שִׂמְחַת עוֹלָם:

וָתִיק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ.         וְחוּסָה נָּא עַל בֵּן אֲהוּבֶךָ.

כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי           לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ.

אֵלֶּה חָמְדָה לִבִּי. וְחוּסָה נָא וְאַל תִּתְעַלָּם:

הִגָּלֶה נָא וּפְרוֹס חֲבִיבִי עָלַי           אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ.

תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדֶךָ.        נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ.

מַהֵר אָהוּב כִּי בָא מוֹעֵד   וְחָנֵּנוּ כִּימֵי עוֹלָם:

 (רבי אלעזר אזכרי)

במוצאי שבת "בהעלותך" תשע"א עלתה למרום נשמתו הטהורה של ידידנו ר' איל נוקד ע"ה, תלמיד ותיק של הרב גינזבורג שליט"א. הרב שמע על הפטירה בשדה התעופה, בעת שהיה בדרכו לסבב שיעורים בחוץ לארץ. מתוך המחשבות על איל ע"ה החל להתנגן אצל הרב בטיסה הלחן הזה לפיוט "ידיד נפש", בו שרים "ירוץ עבדך כמו איל".

כך סיפר הרב בסמוך לחתונת בתו של איל ע"ה:

לפני כמעט שנתיים, בקיץ, היתה לי תכנית לטוס לחו"ל לנסיעה שלמה. לפני הטיסה הודיעו שהסתלק התלמיד שלנו איל נוקד (ששמו המקורי איל לוריא). הוא היה חולה הרבה זמן – היה הרבה קשר, הרבה מה לספר – והבשורה הזו ממש נתנה לי מכה לפני הטיסה. מאד הצטערתי שלא אהיה פה ללויה ובמשך השבעה. במטוס פשוט חשבתי עליו, והיות שחשבתי עליו חשבתי על "ירוץ עבדך כמו איל" – המשפט הזה מידיד נפש – ומכך בא הניגון הזה. כמדומני שלא ספרתי זאת לאף אחד, כי אחר כך – כמו כל הניגונים – הקדשתי זאת לשמחה שהיתה בהמשך, אבל זה סיפור היסוד של הניגון. אחר כך, מי שזוכר, היה לי מה שהיה לי – נתקעתי שם – וכל הזמן, גם כשהייתי בבית רפואה שם, בימי השבעה שלו, הכל היה קשור לניגון הזה ולמחשבות עליו, איל נוקד ע"ה. כל הניגון בא מהמחשבה על המילים "ירוץ עבדך כמו איל".

את הפיוט ידיד נפש נוהגים לשיר בסמוך לכניסת השבת (לפני מנחה של ערב שבת, לפי נוסח האריז"ל, או בין מנחה לקבלת שבת בנוסחים אחרים), וביצוע נוסף שלו – בשירתו של הרב גינזבורג – ניתן לשמוע בדיסק ניגוני ליל שבת.

7. אודה ה' - ביצוע ע"י ביני לנדאו

"הַלְלוּיָהּ אוֹדֶה הוי' בְּכָל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.

גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי הוי', דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם.

הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.

זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם הוי'.

טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ.

כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם.

מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כָּל פִּקּוּדָיו.

סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר.

פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.

רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת הוי', שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד."

(תהלים קיא)

לכבוד שנת ה-111 להולדתו של הרבי מליובאוויטש, בה נוהגים החסידים לומר את הפרק המתאים למנין שנותיו של הרבי, הלחין הרב גינזבורג את פרק קיא.

פרק קיא, וכמותו הפרק הבא אחריו, פרק קיב (הנאמר בשנת ה-112 להולדתו של הרבי), בנויים בתבנית מיוחדת, שאין לה דוגמה נוספת בספר תהלים: בכל אחד מהפרקים יש עשרה פסוקים הכוללים 22 משפטים לפי סדר האלף-בית – שמונה פסוקים שכל אחד מהם מורכב משני משפטים ועוד שני פסוקים שכל אחד מהם מורכב משלשה משפטים. בעדות ישראל שונות נוהגים לזמר את שני פרקי התהלים הללו בשעת רעוא דרעוין של שבת קדש, בתפלת מנחה או בסעודה שלישית.

בדיסק מושר רק פרק קיא, אך בשל המבנה הזהה הניגון מותאם לשני הפרקים. יתר על כן, בשל המבנה המרובע של הניגון, דווקא כאשר מזמרים את שני הפרקים ברצף אחד הוא יוצא מושלם (שהרי 22 משפטים לא מתחלקים בשלמות ב-4, אך 44 משפטים כן מתחלקים, כמובן). כאן ניתן להאזין לאופן בו הרב שר את שני הפרקים יחד.

8. אז ישיר - ביצוע ע"י דניאל זמיר

ניגון שמחה וריקוד אותו הלחין הרב בראש חדש תמוז תשע"ג.

9. אל אדון - ביצוע ע"י אהרון רזאל

אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִֹים. בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָּל הַנְּשָׁמָה. גָּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם. דַּעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים הוֹדוֹ.

הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ. וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה. זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ. חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ.

טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵינוּ. יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְֹכֵּל. כֹּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם. לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל.

מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נוֹגַהּ. נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם. שְֹמֵחִים בְּצֵאתָם וְשָֹשִֹים בְּבוֹאָם. עשִֹים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם.

פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ. צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ. קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר. רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה.

שֶׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם. תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שְֹרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ.

(מתוך ברכת "יוצר אור" בשחרית של שבת)

את הניגון "הולך בתֹם" – אחד מניגוניו העמוקים של הרב גינזבורג, שנתחבר ללא מילים – הצמיד הרב זהר דוד, השליח ברישיקש, לתפלת "אל אדון" שאומרים בשבת בבקר.

בברכת "יוצר אור" ביום חול מתפתחת כל אות מאותיות האלף-בית למלה אחת, כאשר אומרים "אל ברוך גדול דעה וכו'". אך בשבת זוכים להרחבת הדעת – "מוחין דגדלות" בלשון הקבלה והחסידות – וכל אות מתפתחת למשפט שלם, "אל אדון על כל המעשים, ברוך ומבורך בפי כל הנשמה וכו'). את אותה הרחבת דעת שבתית ניתן לחוש גם בניגון המוצמד כאן למילים.

10. ניגון החזק - ביצוע ע"י דניאל זמיר

ניגון ללא מילים שחובר על ידי הרב גינזבורג לפני שנים רבות וזכה לכינוי "ניגון החזק" על ידי ילדיו של הרב.

בהתוועדות הכנה להקלטת הדיסק הנוכחי הסביר הרב אודות מקורות ההשראה של ניגונים חסידיים אמיתיים, ואמר כי הנגינה מבטאת את כל הרבדים של נפש האדם:

בממד הנפש – נגינה טובה נובעת מלימודי המוזיקה והיגיעה של האמן, הלומד להשתלב ב'נורמות' ובכללים של עולם המוזיקה.

בממד הרוח –  הנגינה מבטאת את המאבקים הפנימיים והתהפוכות הנפשיות שעובר האמן בחייו.

בממד הנשמה – הנגינה מבטאת את החויות האלוקיות להן זוכה האמן.

בממד החיה – המקיף הקרוב הוא השראת הנגינה שמקבל האמן מהנגינה החיובית לה הוא מקדיש את חייו – נגינה חסידית-פנימית לדורותיה, איתה הוא מתעצם ומתוכה הוא יוצר.

בממד היחידה – המקיף הרחוק של האמן הוא סגנון המוזיקה אליו הוא נחשף ומתוכו הוא צמח, בהשגחה פרטית, בחברה בה הוא חי. באופן מודע, מנסה האמן החסידי ליצור מוזיקה טהורה ונקיה מהשפעות זרות, אך בהשגחה פרטית הרושם הלא-מודע של המוזיקה אליה נחשף עולה לקדושה בתוך היצירות שלו.

כדוגמה לכך אמר הרב שב"ניגון החזק" ניתן לזהות השפעה של בטהובן, כתוצאה מהמוזיקה הקלאסית אליה נחשף הרב בצעירותו.

11. חדש ששוני - ביצוע ע"י ישי ריבו

פיוט למוצאי שבת – חברו רבי שילא

חַדֵשׁ שְֹשֹוֹנִי אֵל נָא וְהָבִיא אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

אַמֵּץ וְחַזֵּק רִפְיוֹן יָדִי. בָּרֵךְ מְלַאכְתִּי וְכָל מַעְבָּדִי. גּוֹאֲלִי זְכוֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי. דְּבָרְךָ הַטּוֹב הָקֵם לְעוֹדְדִי. הָרֵץ וּשְׁלַח וְשַֹמַּח לְבָבִי. אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

וָעֵד וְהָכֵן דֵּי סִפּוּקִי. זַמֵּן מְזוֹנִי וְלֶחֶם חֻקִּי. חֲלֵב חֵיל גּוֹיִם חִישׁ לְהָנִיקִי. טוּבְךָ תְּשַֹבַּע עוֹלְלִי וְיוֹנְקִי. יָבֹא מְשִׁיחִי לְעִיר מוֹשָׁבִי. אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

כּוֹנֵן לְעַם זוּ צוּרִי צוּר לַחֲבוֹשׁ. לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ. מְשַֹנְאַי יֶחֱזֶה יֵרֶא וְיֵבוֹשׁ. נְוֵה הַר שֵֹעִיר בְּקָרוֹב תִּכְבּוֹשׁ. שְֹשֹוֹנִי יִגְדַּל בִּרְאוֹת סְבִיבִי. אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

עַמּוֹן וּמוֹאָב מְהֵרָה תְכַלֶּה. פְּדוּתְךָ לְעַמְּךָ בְּקָרוֹב תְּגַלֶּה. צִיּוֹן תְּמַלֵּא מֵעַם אֵלֶּה. קִרְיַת מֶלֶךְ רָב אָז נַעֲלֶה. שַׁכֵּן תְּשַׁכֵּן בְּתוֹךְ עַם צְבִי. אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

(מתוך זמירות למלוה מלכה)

פיוט זה, המושר בסעודת מלוה מלכה, מביע את האוירה המיוחדת לזמן הזה – התעודדות לאחר צאת השבת, מתוך תפלה לשבוע מוצלח, המשולבת בתקוות הגאולה הנצחית לעם ישראל כולו, כמתאים לזמן בו מופיעה נשמתו של אליהו הנביא, מבשר הגאולה. ביצוע נוסף של הניגון – בשירתו של הרב גינזבורג – ניתן לשמוע בדיסק מלוה מלכה.

 

 תיקון חווה (הסמל שעל עטיפת הדיסק)

במסורת היהודית ישנם שלושה 'מגנים', כוכבים גיאומטריים: המגן הראשון הוא "מגן אברהם", הבנוי משני ריבועים וכולל 8 קודקודים; המגן השני הוא "מגן דוד", הבנוי משני משולשים וכולל 6 קודקודים; והמגן השלישי הוא "מגן שלמה", הבנוי בצורת כוכב עם 5 קודקודים.

והנה, שלושה מספרים אלו – 8, 6 ו-5 – יוצרים, כאשר מתרגמים אותם לאותיות, את השם חוה, הלא היא אם האנושות, "אם כל חי", המגלמת את תמצית הנשיות והאמהות בעולם. בקבלה מוסבר שדמות האם שומרת על האדם ונוסכת בו בטחון.

התכשיט "תיקון חוה" הוא עדיליון הבנוי משלושת המגנים הללו המונחים זה על גבי זה – בבסיס "מגן אברהם" בזהב צהוב, על גביו ובקטן יותר "מגן דוד" בזהב לבן, ועל גביו "מגן שלמה", אף הוא בזהב צהוב.

שילוב המגנים יוצר צורה גיאומטרית מרהיבה המבטאת שלמות של התפשטות לממדים השונים, ועוצמה פנימית המתפשטת מהמרכז החוצה.

להזמנת תכשיט "תיקון חוה"

 

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION