אמת ואמונה

על כוח הנפש של תשרי, ומה בין תשרי לניסן

 

לוח השנה מתחלק באופן ברור לשני חצאים, ששת חודשי הקיץ מניסן עד אלול וששת חודשי החורף מתשרי עד אדר. והנה לכל חצי יש ראש: ראש חודש ניסן נקרא בתורה "ראש חֹדשים", וראש חודש תשרי הוא "ראש השנה" שלנו, ובלשון התורה "רֵשית השנה", כמו אדם מוזר עם שני ראשים...

לפי מערכת כוחות הנפש המקבילים לחודשי השנה, נבין את היחסים בין ניסן לתשרי. ניסן שייך לכוח האמונה, הכוח העליון ביותר של הנפש (כפי שלמדנו כאן לפני חצי שנה). תשרי, לעומת זאת, שייך לכוח האמת בנפש. האמת היא הממד הפנימי-הנפשי של ספירת היסוד, והמשמעות שלה ככוח בנפש היא היכולת לאַמֵּת, להגשים במציאות.

הכל תלוי ב...

כאשר אומרים "אני מאמין" פירוש הדבר שהכל תלוי בה', אני מאמין שהוא יעשה. זו החוויה של ניסן ופסח, כאשר ה' הוציא אותנו ממצרים ביד חזקה. אבל בתשרי לא מפזרים מתנות בחינם – התחושה היא שהכל תלוי בנו, כמו שאמר רבי אלעזר בן דורדיא, דמות מופת של בעל-תשובה בגמרא, "אין הדבר תלוי אלא בי"! זהו הכח של מדת האמת בנפש: אם העסק הזה אמתי, אני מרגיש מחויב לעשות, לאמת ולהגשים. אם בניסן העיקר הוא התכניות של ה', הוא ממילא יודע הכל ועושה הכל, הרי בתשרי אנחנו כאילו מתעלמים מהידיעה שלו ומדגישים את הבחירה החפשית, "ובחרת בחיים", אף אחד לא יבחר בשבילך.

זוג מושגים חשוב בספר הזוהר הוא אתערותא דלעילא, אתערותא דלתתא, התעוררות מלמעלה או מלמטה. בניסן עיקר ההתעוררות היא מלמעלה, מאת ה', ובתשרי העיקר הוא שאנחנו נתעורר מלמטה – כמו למשל בראש השנה שבו הקב"ה ממתין שאנחנו נמליך אותו, "אין מלך בלא עם", עַם שנותן למלך את כתר המלוכה. הדבר רמוז בשמות החודשים: ניסן נקרא בתורה "חודש האביב" – במלה אביב האותיות הולכות בסדר ישר, א-ב. לעומת זאת, במלה תשרי האותיות בסדר הפוך, ת-ש-ר, כיון שאנחנו כאילו מחזירים את האותיות, מלמטה למעלה. בפתח חודשי החורף, נזכור שעלינו לחמם את עצמנו, אחרת נקפא מקור (חום מקביל לחיים וקור להיפך-החיים).

חידוש וחיזוק

ועוד זוג מושגים חשוב בעבודת השם: התחדשות והתחזקות. להתחדש פירושו שבכלל לא מעניין מה היה, הכל חדש לגמרי. זו התחושה של האמונה בחודש ניסן, כמו החיים החדשים שפורצים באביב. לכן ניסן הוא "ראש חדשים" – חודש מלשון חידוש. כדי להתחדש צריך פשוט להאמין בה' שמחדש אותנו, באתערותא דלעילא, ולתת לו לפעול.

אבל בתשרי לא מתעלמים מהעבר, אלא מתקנים ומשפרים אותו, עושים תשובה ומבקשים סליחה וכפרה. זו עבודת ההתחזקות, לוקחים מציאות רעועה ומחזקים אותה, כמו להבריא מישהו חולה. זוהי, למשל, העבודה העקשנית הנדרשת מאתנו לשנות את ההרגלים או לעדן את המדות. בלי עזרת ה' זה לא ילך, אבל הדגש החזק הוא על העבודה שלנו.

גם בתשרי יש חידוש, אך זהו חידוש של משהו ישן (כמו מִחזור בעולם המודרני). באמת, יש בכך משהו מופלא יותר מחידוש גמור, כמו לקחת זקן ולהפוך אותו מחדש לאיש צעיר. כל זה רמוז בפסוק של ראש השנה "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" – כפי שדרשו חז"ל: חדשו מעשיכם ["בחֹדש"] שַׁפְּרוּ מעשיכם ["שופר"]", חידוש על יד השתפרות-התחזקות.

מקיף ופנימי

נעזר בזוג מושגים נוסף בפנימיות התורה: אור מקיף ואור פנימי. האמונה היא "אור מקיף" בנפש, כאילו נמצאת מלמעלה, מעל כוחות הנפש המודעים, ברובד העל-מודע. זהו ה"ראש" של ניסן, ראש הכוחות המקיפים. אבל האמת היא "אור פנימי", כח של הזדהות פנימית בנפש, אחרת זה לא אמתי! זהו ה"ראש" של תשרי, ראש הכוחות הפנימיים.

בקבלה יש מושג הנקרא "אור הפנים", כאילו אור הבוקע בפניו של האדם. המושג הזה קשור לשלש-עשרה מדות הרחמים, שיש להן מקום כל-כך חשוב בימים הנוראים. נספור את מדות הרחמים לפי הסבר הקבלה: "[1] אֵל [2] רַחוּם [3] וְחַנּוּן [4] אֶרֶךְ [5] אַפַּיִם [6] וְרַב חֶסֶד [7] וֶאֱמֶת". ואמת היא המדה השביעית, דהיינו המדה האמצעית במדות הרחמים, מתאים לחודש השביעי הוא חודש תשרי! מדת "ואמת", כך אומרים המקובלים, היא אור הפנים. הפנים משקפים את הפנימיות שלנו (הבעת הפנים היא חלון לתוך הנפש), והרי האמת היא ראש הכוחות הפנימיים.

בניסן יצאנו ממצרים בזכות האמונה. בתשרי תבוא הגאולה באמת ואמונה, בזכות התשובה הפנימית שלנו שתביא את הגאולה, כאשר ה' יאר לנו פנים, "באור פני מלך חיים".

רמזים

נקנח ברמזים על האמת:

"אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה", בפסוק זה משיר-השירים יש רמז מובהק לראש השנה: תָּשׁוּרִי כמו תשרי, "מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" רמז לראש השנה.

למדנו שהכוח של תשרי הוא אמת ושל ניסן אמונה, והנה הפסוק שלנו מחבר אמת ואמונה, תשרי וניסן, שהרי "אֲמָנָה" היא כמו אמונה. אם נשחק מעט באותיות, אפשר להפוך את המלים "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" למלים תשרי מראש אמונה, הראש של תשרי מחובר לראש האמונה.

גם האמת רמוזה בפסוק, שתי פעמים בראשי התבות: "אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי [אמת ישר] תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה [אמת הפוך]". בפעם השניה האמת מתחילה מ"תשורי" וכתובה מהסוף להתחלה, כמו שאותיות המלה "תשרי" הן מהסוף להתחלה. על זה נאמר "אמת מארץ תצמח" – האמת צומחת מלמטה, מהארץ לשמים.

נעבור לפסוק "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" ונגלה תופעה דומה: מלבד "אמת" בתחילה, ראשי התבות הם אמת, והאמת כתובה גם בסדר הפוך, "אמת מארץ" – ממש צומחת מתוך המלה "מארץ".

ולסיום: החגים בתשרי מתפרשים על 22 ימים, מא' תשרי עד כ"ב – כל יום כנגד אות אחת, כאשר הסדר הוא מהסוף להתחלה (מתאים לתשרי). אם כך, ראש השנה הוא ת, יום הכיפורים הוא מ, ושמחת תורה הוא א אמת!

 

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION