התראה
  • Please enter your DISQUS subdomain in order to use the 'DISQUS Comments for Joomla!' plugin. If you don't have a DISQUS account, register for one here

"טיפול רגשי" או טיפול שנוגע ללב

בתורת החסידות נחשב חג החנוכה, כ"חג החינוך", ולכבודו נדון בשאלה שהגיעה לשולחננו, ועוסקת בסוגיה מתחום חינוך הילדים והעזרה הרגשית עבורם

  • הדפסה
הערה: כמובן שמאמר באתר אינו מהווה תשובה מלאה לבעיות הממשיות במציאות. "כשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהם שונות", ולכל סיפור ישנה מורכבות רבה וייחודיות משלו, אשר יכולים לקבל התייחסות אמתית רק בייעוץ אישי. כאן רק נשתדל להאיר זוית מסוימת של התיחסות לדברים.

שאלה:

יש לנו ילד בן 4, ואנחנו רואים שיש לו קשיים התנהגותיים: הוא לא שקט, קשה לו עם החברה סביבו ומפתח הרבה מריבות, ממהר להתפרץ כאשר דברים לא מסתדרים בהתאם לרצונותיו, ובכלל משדר מצוקה וחוסר שקט. צוות הגן הפנה אותנו לטיפול רגשי עבור הילד, ואנו שואלים האם יש ל"תורת הנפש" על פי החסידות מה להציע בתחום הזה.

תשובה:

כשרוצים לעזור לילד, יש להתבונן על הקיום שלו בהקשר הרחב והשלם שלו. ילד אינו חי לבד (ברוך ה') אלא יחד עם הוריו, אשר בהשגחה פרטית נבחרו להיות הוריו מטפליו ומחנכיו. היחסים שלו איתם, וכן ההתייחסות שלהם אליו משמעותיים ביותר לגבי התפתחותו והתנהגותו הבריאה. הרצון לפתור באופן ישיר ומיידי את הקשיים של הילד באמצעות טיפול רגשי הוא בבחינת "דרך קצרה וארוכה". ונסביר:

ארוכה וקצרה – קצרה וארוכה

אחד העקרונות המרכזיים בדרכה המעמיקה של החסידות (כפי שמופיע בהקדמת ספר התניא) הוא ההעדפה של "דרך ארוכה וקצרה" על פני "דרך קצרה וארוכה".

בדרך כלל הפירוש נוגע לגבי הדרך להגיע אל הלב:

הדרך הקצרה וארוכה מנסה להגיע ישירות אל הלב, דרך כלים המעוררים חוויות רגשיות. פעמים רבות אכן ניתן לחוש באופן מיידי התעוררות התרחשות נפשית, אבל מתברר שבחשבון ארוך טווח זוהי דרך ארוכה, שכן השינוי אינו עמוק ויסודי, וההתעוררות נוגעת רק לרובד החיצוני של הלב ולא אל פנימיותו.

לעומת זאת, הדרך הארוכה והקצרה מפלסת דרכה אל הלב דרך ההתבוננות השכלית. אמנם בתחילה נראה כי זוהי דרך ארוכה, משום שהיא אינה מספקת משוב חוויתי מיידי, וכן נראה שהדרך מתפתלת ולא פונה אל היעד, אל הלב. אבל בטווח הארוך מתברר שזוהי הדרך הקצרה באמת, שכן השינויים שנעשים באמצעותה מחזיקים מעמד מכיון שהם מבוססים על שינוי עמוק ועל נגיעה בפנימיות הלב.

ולענייננו:

בקבלה ובחסידות, כחות השכל (החכמה והבינה) משולים לאבא ואמא, ואילו מידות הלב משולים לילד ("זעיר אנפין" – קטן הפנים). וכך, הדרך הקצרה פונה ישר אל הלב –