התראה
  • Please enter your DISQUS subdomain in order to use the 'DISQUS Comments for Joomla!' plugin. If you don't have a DISQUS account, register for one here

הכוח שבחולשה

בלעם מלמד את עם ישראל על הקשר העמוק והבלתי תלותי שלו עם הקב"ה. דווקא מתוך ההכרה הזו עם ישראל חוטא עם בנות מדין. על העצמת חולשות מול העלמתם בחינוך ובטיפול

  • הדפסה

כמעט לכל אחד מאתנו ישנן נקודות חולשה, נקודות שבהן אנו נכשלים בהווה או נכשלנו בעבר והן מעיקות על המצפון שלנו ומייצרות רגשי אשם. לעיתים קרובות, הנקודות הללו הנן גורם עיקרי ביותר במצב הנפשי ובהתנהלות שלנו בחיים. כיצד נכון להתייחס אליהן?

שתי תובנות לשאלה עולות מפרשת בלק:

"אל זועם בכל יום"

אפשרות אחת נרמזת בדברי חז"ל (ברכות ז, א) לגבי כשרונו של בלק "יודע דעת עליון" – כי הקב"ה כועס 'רגע' בכל יום, ואם יקלל בזמן זה הקללה תתקיים. באופן פנימי פירוש הדברים הוא, כי אכן ישנה נקודת ביקורת אל כל יהודי בפרט, אל כלל ישראל בכלל וגם אל העולם כולו, אבל היא נקודתית, רגע. דעתו של בלעם היא לקחת נקודה זו ולהפוך אותה לעיקרית. כמובן שדעתו של בלעם היא הפך דעתו  של הקב"ה, ואנו אין לנו להבליט את נקודות החולשה ולהפוך אותן לעיקריות. 

מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי, חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן

מן הצד השני, חז"ל (דברים רבה א) דרשו את הפסוק הנ"ל ממשלי (כח, כג) כהשוואה בין משה אשר מוכיח את העם – אבל מוביל אותם לדרך ישרה וטובה – לבין בלעם אשר מברך אותם אבל בסופו של דבר גורם להם לחטוא בחטא החמור של בעל פעור.

בעומק החסידות (צדקת הצדיק קמא) מוסבר המהלך הנפשי שבלעם מנסה להוביל את ישראל כך:

עיקר המסר של ברכותיו של בלעם הוא, כי ישראל קשורים בשרשם לקדוש-ברוך-הוא באופן כה עמוק ועצמי, כך ששום חטא ושום נפילה לא יכולים לנתק אותם ממנו. כמובן שהדבר בעצמו הנו אמת, אבל הסכנה בו ברורה: אם מדגישים כל-כך את הטוב שבשרש ואת חוסר הרלוונטיות של החטא לעומק הזה, עלולים לאבד את הרגישות ואת הזהירות מלחטוא ולהיכשל בפועל. זו אכן היתה כוונתו הנסתרת של בלעם, וכך גרם לישראל לחטוא בשיטים.

גם במציאות הפרטית שלנו, הטשטוש של נקודות החולשה תוך הבלטת הנקודות הטובות העמוקות, עלול לתת לגיטימציה למציאות של נקודות אלה, ולחסום תהליך של תיקון ותשובה לגביהן. כך גם אומר רבי נתן מברסלב (לקוטי הלכות, השכמת הבוקר א), כי המודעות אודות הנקודות הטובות שלנו הנה כמו פרה אדומה, אשר מטהרת את הטמאים (אלה שמיואשים ונפולים) אבל עלולה לטמא את הטהורים (מי שבורחים מהמודעות לחסרונותיהם).

"היה בעיניך כרשע"

במצב נורמלי – בו היהודי אינו על סף היאוש – ישנו צורך לפתח דווקא את היכולת לעמוד אל מול נקודות החולשה ולא להסתיר אותן. דווקא המודעות לכך שאסור לי להיות רמאי ולחשוב שהנני צדיק, משחררת מהמון מאמצים מיותרים ולחצים מעיקים להסתיר מעיני עצמי ומעיני האחרים את נקודות החולשה שלי. כך מבואר בספר התניא באריכות, כיצד הדרכת חז"ל (נידה ל, ב) "אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה – היה בעיניך כרשע" מביאה את האדם לשלוה ולשמחה ולא לדכאון ולייאוש כפי שנדמה במבט ראשון.

הדברים נכונים בראש ובראשונה לאדם כלפי עצמו. גם ביחסי הורים לילדים ומחנכים למחונכים, בצד האהבה, הקירבה והקשר יש ללמוד כיצד להעמיד את הילד מול חסרונותיו ולדרבן אותו להתקדם בדרך של תיקון והתקדמות אמתית. כך גם ביחסי ייעוץ וטיפול, אין להסתפק באמפתיה, בקבלה הלא-מותנית ובחיבוק הרגשי, אלא לעורר בפונה את המודעות לחסרונותיו, לחולשותיו, ולכך שמוטל עליו להתקדם ולעסוק בתיקון.

"ויהפך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה"

אמנם, בסופו של דבר יש לזכור את העיקר. לפני ואחרי המאמצים הגדולים של האדם, וההתמודדות הנרחבת בעולם הבחירה החפשית, באמת השרש העמוק והקשר העצמי של היהודי בקב"ה לא ניתן לניתוק.

מכיון שדבריו של בלעם נכתבו בתורה הם אמת לאמתה, ולאחר שאנו עושים מצידנו את המאמצים לתיקון ולתשובה מתברר שה' בעצמו נמצא אתנו תמיד ובכל מקום, גם בנפילות הגדולות ביותר וגם במאמצים שלנו לצאת מהם, ובכל רגע ורגע הוא קשור אלינו ברחמים אין-סופיים.

  • הדפסה