מהי התבגרות?

מה קורה בהתבגרות? בבר מצוה גם מסכמים תהליך של התפתחות, גם בועטים במוסכמות הקודמות וגם מתחילים התחלה חדשה לגמרי.

 

ביהדות מתרחש המעבר מילדות לבגרות בבר מצוה. לכן, כדי להבין מהי התבגרות על פי תורה יש להתבונן ב"בן שלש עשרה למצות" על רקע שאר שלבי ההתפתחות במשנה:

ב"בן שלש עשרה למצות" יש בשלות לאחר שני שלבים קודמים – "בן חמש למקרא" ו"בן עשר למשנה". בראשית החינוך, לימוד המקרא מציג תמונה אחדותית – סיפורי המקרא והמצוות מופיעים בפשטות ובהירות כגילוי "הוי' אחד". בגיל עשר נחשף הילד לתמונת עולם הפוכה (אנטיתזה) – מהמשנה הראשונה אין כמעט תחום בו לא נחלקו חכמים, ועליו להתרגל לריבוי-דעות שנתנו מרועה אחד. בגיל מצוות, המחייב לקיים בפועל את הנלמד, מגיעים לסינתזה – "אלו ואלו דברי אלהים חיים", אך בסוף נפסקת הלכה-למעשה אחת.

אמנם, האם בגיל מצוות מגיעים לבשלות ואיזון? תסתכלו שוב על המתבגר שלכם... הנראה תדיר כאנטיתזה לכל דבר. באופן חיובי, "בן שלש עשרה למצות" מתמקד במעשה, לעומת הלימוד הקודם. גם ילד מרגילים במצוות, אך עיקר החינוך – בהתחדשות ומאמץ – הוא הנחלת ידע תורני נטול השלכה מעשית (שהרי אין פוסקים ממקרא ומשנה). הילד החכם והנבון – טרם הפך לבר-דעת – לומד ש"תלמוד גדול", ובגיל ההתבגרות נקרא להתמרד כנגד ה'השכלות' ולפנות ל"מעשה גדול" – "לא המדרש עיקר אלא המעשה". די לסיפורים ולדיבורים – הגיע הזמן למימוש! הסינתזה תגיע בהמשך, בלימוד הגמרא, שתכליתו להגמר בפסיקה מוכרעת – "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".

במבט פשוט יותר, אותו מאחלים לכל נער, גיל מצוות הוא התחלה חדשה – הילד שהפך לבוגר מתחיל שלב חדש בחייו, כאחראי על מעשיו. במה מתאפיינת התזה החדשה של נער יהודי בוגר? "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו" – בכניסה לעול מצוות מתגלה הטבע היהודי של קבלת-עול, קיום כל המצוות כחק אלקי שלמעלה מטעם ודעת. גם לתזה הזו תגיע אנטיתזה – אחרי ה"נעשה" בא "נשמע" – כאשר "בן חמש עשרה לגמרא" יעודדו את בחור-הישיבה להעמיק ולעיין בכל דבר, לא לקחת שום דבר כמובן מאליו ולנסות למצוא טעם והסבר לכל, מהנחות היסוד ועד לפרטי הדינים. הסינתזה בין שתי תנועות הנפש ההפוכות האלה צריכה להתחולל כשמגיעים ל"בן שמונה עשרה לחופה" – נישואין הם נשיאת הפכים בין הידיעה למה שלמעלה מטעם ודעת ("תכלית הידיעה שלא נדע"), כאשר יש לדעת את בן הזוג, ברגישות לטעמו ולצרכיו, תוך כדי הידיעה שעומקו לעולם אינו נודע לי (והוא משקף את העל-מודע הכמוס והנעלם שלי).

אם כן, התבגרות היא גם סינתזה (בין שלבי הלימוד הקודמים), גם אנטיתזה (ללימוד הלא-מעשי) וגם תזה חדשה. אכן, דווקא התזה החדשה טומנת בחובה את ההבטחה הגדולה, כאשר קבלת העול התמימה היא השער לכל והיסוד שמלווה את היהודי בכל המשך חייו הבוגרים ומאפשר לו לצלוח אותם כראוי.

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION