המשיח המרחף

 

 

המשיח 'מרחף' על המציאות - מוכן בכל רגע לגאול את עם ישראל, אבל אינו 'כופה את עצמו' אלא מעורר-מפתה אותנו לפעול להבאת הגאולה.

 

כאשר שלח אליהו הנביא את רבי יהושע בן לוי למצוא את המשיח, בפתחה של רומי, הוא מסר לו סימני זיהוי: המשיח אותו מתאר הנביא ישעיהו כחולה ונגוע, יושב בין המצורעים. אכן, בעוד כל המצורעים מתירים את כל התחבושות שלהם יחד, מנקים את הפצעים וחובשים אותם מחדש, המשיח מתיר ומחזיר תחבושת-תחבושת, כדי שברגע בו יקרא לו ה' לגאול את עם ישראל לא יצטרך להתעכב יותר מזמן חבישת פצע אחד. כלומר, סימנו העיקרי של המשיח הוא הדריכות המלאה שלו לגאול את עם ישראל בכל רגע.

והנה, אחד מתיאורי המשיח, המצורע-הדרוך – "והוא מחֹלל מפשעֵנו מדֻכא מעונתינו" – רומז מספרית להופעה הראשונה של משיח בתורה, "'ורוח אלהים מרחפת על פני המים' זה רוחו של מלך המשיח" (כל אחד מהביטויים שוה 1369, יחידה ברבוע). חז"ל מסבירים את משמעות הריחוף על פני המים – "באיזו זכות ממשמשת ובאה המרחפת על פני המים? בזכות התשובה שנמשלה למים". כך גם הסביר אליהו הנביא לריב"ל את כוונת המשיח שאמר לו שיבוא "היום" – "היום, אם בקֹלו תשמעו".

מהרמז עולה פירוש חדש ל'ריחופו' של המשיח: דריכות המשיח עלולה לשבור את הכלים – לדחוק את הקץ ולהפוך למשיחיות שקר חלילה, או 'לכפות' את הגאולה בחימה שפוכה (בניגוד לכל מגמת פנימיות התורה, החל מגילוי הזהר, להביאה בחסד וברחמים דווקא). לכן חשוב שהמשיח יקפיד לרחף, "כנשר על גוזליו ירחף", "נוגע ואינו נוגע", "כדי שיעורו בניו ויהא בהם כח לקבלו". המשיח מסב את דריכותו מ'הלחצה' שלנו ויוצק אותה לאופי טיפולו בעצמו, וכך נותר מרחף ביחס אלינו. המשיח "מחֹלל מפשעֵינו" – הוא פונה אלינו במחול, מתקרב ומתרחק, נכנס ויוצא, עד שנתעורר אנחנו בתשובה שתזכה אותנו בגאולה.

כך אפשר להסביר את השיחה הידועה של הרבי מליובאוויטש בכ"ח ניסן תשנ"א, בה זעק הרבי על כך שהמשיח עדיין לא בא וזעזע את הצבור באמירה – "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכלתכם" כדי להביא את המשיח. התשובה הנדרשת מאתנו היא מעבר מבטחון סביל בביאת המשיח – כולל בטחון שאם 'הרבי הבטיח' שמשיח או-טו-טו מגיע ודאי 'הרבי יקיים' – לבטחון פעיל ויוזם בעניני משיח וגאולה. כדי לעורר אותנו לכך נדרשת הבטחה נחרצת לגאולה "היום", אך מיד אחריה נסיגה המפנה את השטח לפעילותנו, "אם בקֹלו תשמעו". בהמשך, כדי שלא נשבר חלילה, המשיך הרבי להנהיג את הצבור ולהבטיח את ביאת המשיח, וכך חוזר חלילה הריקוד לקראת הגאולה (אכן, מאז הדריך הרבי שהדרך הקלה והישרה היא לימוד עניני גאולה ומשיח – לימוד מעורר השראה ומביא לידי יזמה ומעשה שלנו לקירוב הגאולה).

 

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION