שני משיחים בבית

 

 

האיש והאשה הם כמו משיח בן יוסף ומשיח בן דוד: הראשון יוזם יוזמות, בבטחון עצמי מופרז, ואשתו צריכה להתפלל שלא ימות-ישבר אם לא יצליח. השניה יותר מפוכחת, אך נוטה לעצבות וליאוש בשל כובד המציאות, ועל בעלה לשמח ולעודד אותה.

 

 

בדימויי פנימיות התורה, ברית הנישואין בין איש ואשה היא יחוד הספירות יסוד ומלכות, יוסף ודוד. אכן, מכיון שכל בית יהודי הוא נדבך נוסף בבנין ירושלים ובדרך לגאולה (שהרי "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף"), מתאים לדמות את האיש והאשה במיוחד למשיח בן יוסף ומשיח בן דוד, החותרים ביחד להבאת הגאולה הפרטית והכללית.

משיח בן יוסף – המתיימר בבטחונו העצמי המופרז לגאול את עם ישראל – נמצא בסכנת מיתה, ועל משיח בן דוד להתפלל עליו שלא ימות, ובשעת הצורך גם להקימו לתחיה בתפלתו. כך, הגבר נוטה לבטחון עצמי מופרז – הוא 'עף על עצמו', יוזם יוזמות ומתחיל מהלכים בכל כחו, גם כשהדברים אינם מציאותיים. גם כשמדובר באיש-תורה, המנסה ליישם את לימודו, עד הגאולה האמתית והשלמה לא תמיד המציאות 'נענית' לכך. אכן, כאשר נתקל הגבר בכשלון הוא עלול להשבר ולהתמוטט לחלוטין – 'לא הצלחתי, אני כשלון, ה' אינו חפץ בי ולא אעשה יותר מאומה!'. על האשה, בכח תפלתה, להתפלל על בעלה שלא ישבר – ואם נשבר, שיקום לתחיה – ולעודד אותו כי ה' שמח במעשיו וכי עליו להמשיך לפעול ולנסות.

משיח בן דוד הוא אמנם יומרני פחות, בשל טבע השפלות המתוקן שלו, ואין חשש שיתמוטט ב'התנגשות' עם המציאות – אך המגע שלו עם המציאות התחתונה עלול להביא אותו לכלל עצבות ואפילו יאוש, והוא נזקק ל'זריקות-עידוד' עמוסות בטחון ושמחה ממשיח בן יוסף. כך, האשה נוטה בטבעה לעצבות ויאוש (ובפרט לאחר קללת חוה "בעצב תלדי בנים") – גם היא קמה לפעול ולעשות, ככל יכולתה, אך קצב התיקון האיטי וקשיי המציאות מכבידים עליה ועלולים ליאש אותה. אמנם, היא לא נוטה לקרוס – יש עליה אחריות להמשך התפקוד של הבית... – ולכן היא פשוט עוברת ממשימה אחת למשימה אחרת, אך החדלון והעצבות מקשים על החיים ומאפשרים צמיחה נוחה של החולשות והחסרונות. לכן מצווה האיש "ושמח את אשתו" – עליו לעודד אותה ולעורר בה שמחה והודיה על כל הטוב שה' נותן, שמחה שהיא ה'דלק' לכל העשיה הברוכה שלה.

כל עוד כל אחד ואחת חיים לבד, לפני הנישואין, ההתמודדות היא עם הקשיים והמשברים היא רק בכח האמונה שכל מעשי ה' לטובה. תכלית החיים כזוג – ב ביחד – היא לבנות בטחון בטוב הנראה והנגלה, בטחון פעיל ויוזם לבנין הבית ותיקון המציאות, כשכל אחד מבני הזוג משמח ומעודד את השני בעת הצורך – בדרך לגאולה האמתית והשלמה. האשה מחיה את ניצוץ משיח בן יוסף בבעלה כשהיא מגלה לו שה' שמח ביוזמותיו ומעשיו, "ישמח הוי' במעשיו", והאיש משמח את ניצוץ משיח בן דוד באשתו כשהוא 'מרים' אותה לראות את כל פרטי הטוב הרבים שה' נותן, "ישמח ישראל בעֹשיו".

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION