זה היום תחלת מעשיך

הטבלה המחזורית באור התורה, חלק א'

כיצד ניתן למצוא את הטבלה המודרנית של היסודות הכימיים בתוך מעשה בראשית? מה נוכל לגלות על עולם החומר אם נמצא הקבלה בין תיאור הבריאה ובין היסודות הכימיים?

 

דבר ידוע ומקובל הוא שהקב"ה ברא את עולמו בלשון הקודש. "ויאמר אלקים 'יהי אור'. ויהי אור". הדברים לא נאמרו בלשון אחרת, או בלשון סימבולית כמו המתמטיקה. הם נאמרו בעברית. הקב"ה קרא לאור "יום" ולחשך קרא "לילה" והמלים הללו עומדות בשרש מהותם וחיותם של חלקי הבריאה. בהתבסס על ענין זה, נהגו להסביר שבמהות מציאותם וקיומם של הדשא, לדוגמא, נמצאים האותיות ד, ש ו-א. אמנם, המלה 'דשא' מופיעה בין 469 המלים שבתיאור הבריאה בספר בראשית, ולכן אפשר להבין כיצד מהות הדשא נברא בששת ימי בראשית, אבל מלים מאד בסיסיות, כמו למשל "אבן" אינן מופיעות בו. אם כן, כיצד קיבלו חלקי הבריאה שאינם מופיעים בתאור הבריאה את מהותם?

על כך כבר כתב אדמו"ר הזקן בספר התניא (שער היחוד והאמונה, בתחילתו):

ואף שלא הוזכר שם "אבן" בעשרה מאמרות שבתורה, אף על פי כן נמשך חיות לאבן על ידי צירופים וחילופי אותיות המתגלגלות ברל"א שערים פנים ואחור, כמו שכתוב בספר יצירה, עד שמשתלשל מעשרה מאמרות ונמשך מהן צירוף שם "אבן", והוא חיותו של האבן. וכן בכל הנבראים שבעולם, השמות שנקראים בהם בלשון הקדש, הן הן אותיות הדבור המשתלשלות ממדרגה למדרגה מעשרה מאמרות שבתורה על ידי חילופים ותמורות האותיות ברל"א שערים, עד שמגיעות ומתלבשות באותו נברא להחיותו...

ובלשון אחרת, ניתן להגיע לכל מלה בלשון הקדש מתוך המלים שאכן מופיעות בתיאור הבריאה, וממילא החיות והמהות של כל נברא משתלשלת משם.

התמונה המדעית של המציאות הגשמית

במאמר אחר כבר עסקנו בענין היסודות של המדע הקדום. גישה זו שהיתה הרווחת מזמן בית שני ועד ימי אחרוני הראשונים תיארה את הטבע כהרכבה של 4 יסודות: אש מים רוח ועפר. כל כך יסודית גישה זו לתפיסת הטבע (וממילא גם ההלכה) שהרמב"ם הכניס אותה כהלכה פסוקה בספרו היד החזקה (הלכות יסודי התורה פ"ד).

והנה, המהפכה המדעית של המאה ה-17 הביאה עמה שינוי בהבנת החומר. במשך כ-250 שנה גילו ניסויים שונים שהחומר לכאורה מורכב מהרבה יותר מ-4 יסודות. כיום הטבלה המחזורית של היסודות מונות כ-118 יסודות שונים, אך חשוב לדעת שמתוך כל אלה, רק 92 מופיעים בטבע באופן עצמי (בלי התערבות או סינתיזה אנושית במעבדה).

על פניו נדמה שיש פער אדיר בין התאור המודרני של היסודות ובין ההבנה שהחיות והמהות של כל נברא משתלשלת לו מתוך האותיות של בראשית, ואפילו אם על ידי "חילופים ותמורות" של האותיות. אמנם, הפער הנו רק למראית עין ובעצם קיימת הקבלה מפתיעה בין המבנה הלשוני של תאור הבריאה בפרשת בראשית ובין הטבלה המחזורית של היסודות.

ר' פנחס הורוויץ

הכירו נא את הרב פנחס הורוויץ אשר חי לפני כ-130 שנה והשאיר אחריו ברכה, ספר מיוחד במינו "אהבת תורה". אכן, ר' פינחס היה אוהב תורה במלוא המובן, וחלק גדול מספרו מוקדש לספירת אותיותיה, תבותיה, פסוקיה, פרשיותיה, וכו', לצד עיון מעמיק ברמזי המסורה המופיעים כבר בגמרא (כגון "דרש דרש" אמצע תבות התורה), ועוד ועוד עיונים הדורשים סבלנות אין קץ ואף אהבה אין קץ לעיסוק בתורה.

אחת התופעות היפות והמרכזיות שגילה (כנראה מחדש, שכן קשה להאמין שעובדה זאת לא היתה ידועה לחז"ל, כפי שנסביר פעם אחרת בע"ה) ר' פינחס הוא שבחמשה חומשי תורה המלה החשובה ביותר – הלא היא כמובן שם הוי', שם ה' המפורש והמיוחד – מופיעה בדיוק 1820 פעמים. על מספר זה יש לדרוש את הפסוק "סוד ה' ליראיו" שכן, סוד (70) פעמים הוי' (26) שווה 1820 (עובדה המעוררת שמחה רבה בלב השומע, שכן סוד הוי' ליראיו עולה בדיוק שמחה!).

ר' פנחס היה גם דקדקן גדול, ולפי עיונו העמוק והרחב, מצא שבכל חמשה חומשי תורה ישנם גם בדיוק 1820 שורשים שונים בלבד.

המלים בבריאת העולם והטבלה המחזורית

והנה, ר' פנחס לא היה מודע לכך, אך בין 469 המלים של מעשה בראשית (מ"בראשית ברא" עד "אשר ברא אלקים לעשות") לפי שיטתו ישנן רק 92 שורשים שונים! ההקבלה מפתיעה ומעוררת את הדמיון. אם 92 המלים השונות מקבילות ל-92 היסודות הטבעיים בטבלה המחזורית, או אז, יש לפנינו מפה (או יש מי שיאמר: צופן) כדי למצוא את שרשו של כל יסוד בסיפור מעשה בראשית. אם נקביל את היסודות אחד אחד ל-92 השורשים הנבדלים של מעשה בראשית, נוכל לזהות את שרשו הרוחני והמהותני של כל יסוד כפי שמתבטא בבריאת העולם.

את ההקבלה במלואה והתחלת העיון בה נציג בחלק הבא.

לפרק הבא >>

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION