לתפור יקומים מקבילים

ארבעת העולמות

פרק 1

התורה והמדע הם כמו שני יקומים מקבילים. על מנת לחברם, יש צורך בממשק – חכמת הקבלה. סדרת מאמרים חדשה בנושא מודל ארבעת העולמות הקבלי.

 לפרק הבא >>

ספר הזוהר ממשיל את חכמת הא-ל וחכמה האדם – או בלשוננו, התורה והמדע – למים העליונים והמים התחתונים של מעשה בראשית, בהתאמה. כפי ששני מקורות מים אלו היו בהתחלה דבר אחד ואז הופרדו, כך גם התורה והידע המדעי הם שני פניה של האמת הא-לוהית השלמה, שהתפצלה וכעת מתגלה אלינו משני כיוונים שונים והפוכים. ספר הזוהר מנבא שברגע מסוים יתחיל תהליך של 'מבול' רוחני בו ארובות השמים יפתחו וימטירו לנו סודות תורה חדשים, ומעינות התהום יבקעו ויציפו את העולם בידע מדעי.  או-אז יתחברו שני עולמות הידע האלו, ישחזרו את דבר ה' השלם, ונזכה לראות בהתקיימות הפסוק "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

נשאלת השאלה, כיצד ניתן לחבר את התורה והמדע, השונים זה מזה כל כך ולמראית עין גם סותרים? לפי הקבלה, הכוח שהפריד את המים הוא גם זה העתיד לחברם: הרקיע. אף שבמקור הרקיע הוא זה שקרע את המים, לעתיד לבוא הוא גם זה שיתפור אותם מחדש. אך מהו בדיוק הרקיע הזה שנועד לשמש כממשק דרכו ישיקו זה לזה שוב התורה והמדע?

מבנים נסתרים

כאן הדעות חלוקות בין העוסקים בחזון איחוד התורה והמדע. יש הסוברים שההלכה צריכה להיות הממשק, יש הסוברים כי אין לחבר את התורה והמדע כלל אלא רק לדאוג שלא יפלשו זה לתחומו של זה, ועוד. דעתנו, העוסקים בפנימיות התורה, היא שהמועמד הראוי ביותר לתפקיד אינו אלא חכמת הקבלה בעצמה. כמו הרקיע, הקבלה היא גופא חלק מהשמים-התורה; אך מאידך גיסא, זהו החלק בתורה שיותר מכל האחרים יש לו זיקה אל המדע ומסוגל לפנות אליו ומצוא עמו שפה משותפת כביכול.

המשפט האחרון עשוי לעורר תמיהה בקרב אחדים. הלא המדע הוא רציונלי ואמפירי, והקבלה היא 'מיסטית' ו'מטאפיזית'. השנים לא יכולים להיות יותר רחוקים זה מזה! אך מסקנה זו תשען על אפיון שטחי של המדע והקבלה ותחמיץ את המכנה המשותף העמוק שלהם: מדובר בשתי חכמות שמהותן היא חשיפת מבנים כלליים ונסתרים הנחים בבסיס תופעות פרטיות ונראות לעין. במקרה של המדע מדובר בתופעות הטבע המוסברות במונחים של חומר, אנרגיה וכוח; ובמקרה של הקבלה בעיקר ב'תופעות' בתורה המוסברות במונחים של ספירות, אורות וכלים; אך עצם החיפוש אחרי הסברים מבניים וכלליים משותף לשתי החכמות.

הרעיון שהקבלה צריכה לשמש כממשק בין התורה והמדע פירושו שמודלים קבליים צריכים לשמש כממוצע מחבר בין רעיונות במדע לרעיונות בתורה. אם להעזר בדימוי הלקוח מהמשכן במדבר, הרי שהמודלים הקבליים צריכים לתפקד כַּקרסים המחברים בין לולאות המדע ללולאות התורה, וכך מחוללים את המציאות של "והיה המשכן אחד" (לא במקרה, רק בהקשר זה מופיע השורש ק.ב.ל בתורה: "מקבילֹת הלֻלָאֹת"). אכן, מדרש חז"ל מספר ששורת קרסי המשכן המוזהבים שהיתה מתוחה בין שתי שורות לולאות תכלת, הזכירה רקיע משובץ כוכבים המרחף בין הים לשמים.

תמונות עולם

בעומק, המחלוקת בין התורה והמדע היא בין שתי תמונות עולם. המדע בא לתאר את העולם הפיזי והנגלה לחושים כמתנהל לפי חוקיות סיבתית עקבית וקבועה. התורה לעומת זאת קובעת שיש לעולם גם בורא המתערב בו באמצעות נסים והתגלות, מספרת כי יש גם נשמה ולא גוף, ומתארת עולמות עליונים הנמצאים מעבר לעולמנו. שתי תמונות אלו הן כמו יקומים מנטליים מקבילים, שעל פניו לא נראה שניתן לחבר ביניהם.

אם המחלוקת עוסקת בעומקה בתמונות עולם, הרי שהמודל הקבלי העיקרי שעלינו לחפש הוא זה העוסק בעולמות. ואכן, מודל קבלי עיקרי מוקדש בדיוק לכך: מודל ארבעת העולמות. מודל זה, המתאר את ההויה כולה כמורכבת מארבעה 'עולמות' בסיסיים שונים, זה למעלה מזה (עצם המושג 'עולם' דורש הגדרה, ועוד נגיע לכך), הוא אחד הכלים העוצמתיים והחשובים ביותר להבנת היחס בין תמונת העולם המדעית לתמונת העולם התורנית, ולסינתזה שלהן.

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION