התראה
  • Please enter your DISQUS subdomain in order to use the 'DISQUS Comments for Joomla!' plugin. If you don't have a DISQUS account, register for one here

מגדל עדר וכבוד האם

איך גורמים לשני להודות? ומה עדיף, לבייש אחרים או למות...

  • הדפסה

מיד לאחר הולדת בנימין, מות רחל וקבורתה נאמר "וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר. וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר. בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן...". חז"ל[א] מפרשים את רצף האירועים בדרך הבאה: לאחר מות רחל העביר יעקב את מקומו הקבוע לאהל בלהה שפחת רחל. ראובן "תבע את עלבון אמו" וטען, לא די שרחל הצעירה היתה מועדפת על פני לאה אמי אלא אפילו שפחת רחל תהא מועדפת? לכן הלך ועשה מעשה שיסכל את יחוד יעקב ובלהה. אך למרות זאת, ראובן נשאר בכלל בני יעקב ואף נמנה כבכור.

בין הפרשיות נמצא פסוק סתום, "ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר". מה מסתתר במקום הזה, מגדל עדר (שלא מוזכר עוד בתנ"ך כשם מקום)? ומה הקשר לפרשיות שלנו?

מקום המשיח

לפי הפשט, מגדל עדר הוא מקום הסמוך לבית לחם, שהיה גם ישוב ידוע בימי בית שני כנזכר במשנה[ב], ומשמעות השם קשורה לעדרי צאן (ובהקשר זה הוא גם מוזכר במשנה). אולם בתרגום יונתן[ג] אצלנו נאמר דבר מופלא: מגדל עדר הוא "אתרא דמתמן עתיד דאתגלי מלכא משיחא בסוף יומיא" – המקום ממנו עתיד להתגלות מלך המשיח בקץ הימים! הדבר נלמד מההופעה הנוספת של מגדל עדר בנבואת מיכה "וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלִָם"[ד], פסוק המדבר על מלכות המשיח[ה], העדר הוא עם ישראל (ככתוב בפסוקים שלפני כן "אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה") והרועה המהווה מגדל ומעוז לעדר הוא מלך המשיח.

הדבר מתקשר למיקום של מגדל עדר, שהרי בזכות רחל אמנו במקום קבורתה מתקבצים עדרי ישראל למקומם, "ושבו בנים לגבולם", וכן כתוב שהמשיח ילך לקבר רחל[ו]. ועוד, יעקב הגיע למגדל עדר לאחר הולדת בנימין, כאשר נשלם כל ה'עדר' של י"ב שבטי י-ה. מגדל עדר מקשר גם בין האמהות, רחל ולאה, בין קבורת רחל לראובן המגן על כבוד לאה, עדר = רחל לאה.

בן של אמא

נחזור למעשה ראובן, עליו נענש בברכת יעקב לבניו "פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה". בגמרא נאמר "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה"א. לכאורה אפשר לפרש: כל האומר שראובן יצא מכלל ישראל בשל חטאו אינו אלא טועה, כסיום הפסוק "ויהיו בני יעקב שנים עשר", כי "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא". אבל כוונת חז"ל יותר מזה: אמנם יש במעשה ראובן פגם, אבל מי שאומר שראובן חטא כמו שנראה בפשט הכתוב (ששכב עם אשת אביו) אינו אלא טועה. הפגם אינו כמו שנראה לעין אלא משהו נסתר ועמוק. בהמשך הגמרא נאמר באותה לשון על חמש דמויות נוספות, בני עלי, בני שמואל, דוד, שלמה ויאשיהו, "כל האומר פלוני חטא אינו אלא טועה", דהיינו שהחטא אינו כמו שנראה במבט ראשון.

הרקע למעשה ראובן רמוז בפסוק הקודם. "ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר" – במות רחל העביר יעקב-ישראל את אהלה, מקום משכבו העיקרי, כאשר במלים "אהלה מהלאה" יש רמז מובהק ללאה (אותיות אהל) הנפגעת ממעשה זה. יעקב העביר את אהלה "מהלאה" ללאה, והלך לבלהה[ז]. ו"מגדל עדר" רומז לאם המעניקה בית לבניה ומגדלת אותם, מגַדֵּל העדר. הויכוח כעת הוא באיזה אהל יהיה מגדל העדר של יעקב ובניו.

ראובן התקומם על הפגיעה בכבוד אמו ותבע את עלבונה, היתכן שכעת אבא לא יעביר את מטתו לאהל לאה הבכירה?! לכן עמד ובלבל יצועי אביו, שלא יוכל להתייחד עם בלהה (ויש פירושים שונים מה בדיוק עשה). ובעומק: ראובן, בכור בניה של לאה שקראה לו "בן", הוא 'בן של אמא'[ח]. כך רואים כבר ממעשה הדודאים בפרשה הקודמת, ושוב במעשה שלנו בו מקיים ראובן כיבוד אם במסירות רבה.

ראובן לא נהג כראוי, אבל מעשהו נבע מטעות[ט] (ויש לדרוש: כל האומר ראובן חטא אינו [נכון]. אלא טועה [ראובן טועה]), ודאי יש לדון אותו לכף זכות ולומר שהכל נבע מכיבוד האם שלו. הטעות שבחטא מתחילה מספירת החסד שאינה 'מכוונת' כראוי, שהרי ראובן מכוון כנגד החסד בששת בני לאה[י]. גם בסוגיית הגמרא על ששת החוטאים-שאינם-כפשוטם, כנגד שש המדות (ו"ק) מחסד עד יסוד, ראובן הוא הראשון כנגד החסד, הוא הכלל המלמד על כולם, "הכל הולך אחר הפתיחה", כמו שהחסד מלוה את המדות, "יומא דאזיל עם כולהו יומין".

פגיעה ביעקב – פגיעה בשכינה

מה באמת הפגם הגדול במעשה ראובן? כיבוד אם היא מצוה נעלה, אבל ראובן פגע בכבוד אביו! כאן היה עימות, התנגשות לכאורה, בין כבוד האם לכבוד האב, וההלכה היא שבמקרה כזה כבוד האב גובר על כבוד האם[יא]. ביחסי אב ובן, על הבן הבכור במיוחד לאמת את האב, ולא לסתור את מעשיו, וכך היה צריך להיות הצירוף של יעקב ראובן ששמותיהם יחד עולים אמת, "תתן אמת ליעקב"[יב]. ועוד, הפגם של ראובן הוא "פחז כמים" (וכך היה גם בנחלת ראובן בעבר הירדן, "נחלה מבוהלת"[יג]) – זו תכונה של תהו שצריך להכניס בתוך כלים דתיקון, יעקב אבינו הוא בעל עולם התיקון ואילו היה ראובן מכבד אותו כראוי היה התיקון שלם.

אך בכך לא מסתיים הפגם, לא מדובר רק בכבוד יעקב אלא בכבוד השכינה! כך אמר יעקב לראובן "אז חללת יצועי עלה", חללת את "השותף השלישי", השכינה שעל מטתו של יעקב. ראובן חלל שני יצועים (כדברי חז"ל), יצועי יעקב ויצועי השכינה, ושניהם יחד ודאי מכריעים את כבוד האם לאה. בכל ערב היה יעקב רואה את השכינה באהל אחת האמהות וכך ידע היכן לשכב[יד], היה לו 'חוש' היכן נמצאת השכינה. אם כך, העדפת יעקב את בלהה לא היתה בהיותה שפחת רחל הקרובה אליה ומזכירה אותה, נוסטלגיה... אלא מהשכינה השורה באהל בלהה (אם כי בעומק יש לומר שהשראת השכינה באהל בלהה קשורה באמת לאהבת יעקב לרחל!).

כאן טעה ראובן, בן של אמא. עבור ראובן, אמו היא היא השכינה (כמו שנאמר בסוגיית כבוד אמו בגמרא[טו]), ובאהבתו אותה הוא לא ראה מה שיעקב ראה.

והנה לפני מותו של יעקב הוא בקש לגלות את הקץ לבניו אך הסתלקה ממנו שכינה ואז החל לומר "ראובן בכרי אתה.. פחז כמים אל תותר". אילו היה ראובן נוהג כראוי, הוא היה משלים את מדת "אמת ליעקב" כנ"ל ואז יעקב היה רואה בבהירות את הקץ, אבל כשהשכינה הסתלקה מיעקב הוא הבין את עומק הפגם של ראובן (וכמו שבמעשה ראובן היה פגם בשכינה כך עכשיו היא מסתלקת) ולכן הוא מוכיח את ראובן.

[ועוד בדרך הפשט: יעקב דאג ליוסף ובנימין, בניה היתומים של רחל, שכעת בלהה (מן הסתם) מגדלת אותם. כדי לתמוך בהם, וכדי לחזק את מעמדה של בלהה כ"אם", קבע את מקומו באהלה. ובפנימיות, נשמת רחל 'התעברה' כעת בבלהה כדי לגדל את בניה. אם כן, ראובן התקומם גם על העדפת בני רחל על בני לאה, כפי שיהיה בהמשך בהעדפת יעקב את יוסף על פני אחיו (שחז"ל מבקרים אותו על כך). והנה בזמן מכירת יוסף היה ראובן עסוק בשקו ובתעניתו, לעשות תשובה על בלבול יצועי אביו – ובזכות התשובה הזו ניצל בעצמו ממכירת יוסף ואף רצה להצילו.]

משיחיות בכבוד אם

כל זה קשור להתגלות מלך המשיח ממגדל עדר. מתברר שהתגלות מלך המשיח תלויה בבירור של כבוד אם, לכן הוא מגיע מ"מגדל עדר" ממקום האם המגדלת את העדר[טז]. וראובן הוא שמגלה את הערך של כבוד אם, עד כדי שהוא 'נותן מוסר' לאביו איך לכבד. ראובן טעה, הרצון שלו לא התממש בצורה נכונה. אבל מי שאומר שראובן חטא טועה לגמרי.

כמו הרבה דברים גדולים, ההופעה הראשונה שלהם בתורה היא באופן לא מתוקן, הזוקק בירור. כך גם הדרישה של כבוד האם, שמופיעה במעשה ראובן, היא דבר גדול מאד – אור של משיח. ראובן עצמו נפל, אבל הדרישה של כבוד האם היא שהשלימה את בית יעקב "ויהיו בני יעקב שנים עשר". המשיח יבוא בזכות כבוד אם, כאשר יתברר שלא רק שאינו פוגע בכבוד אב ובכבוד השכינה אלא תומך בהם ומצטרף אליהם.



נערך ע"י הרב יוסף פלאי מהקלטת שידור תשע"א.

[א] שבת נה, ב.

[ב] שקלים פ"ז מ"ד "בהמה שנמצאה מירושלים ועד מגדל עדר" (וראה אבות דרבי נתן נוסחא ב פל"ט). ראוי להזכיר שבשנת תרפ"ז הוקם ישוב בשם מגדל עדר באזור גוש עציון של היום, וזקני חברון אמרו שמסורת בידם שמקום זה הוא מגדל עדר. הישוב נעזב בפרעות תרפ"ט. גם הישוב בת-עין של היום (שהוקם בשנת תשמ"ט) נקרא תחילה מגדל עדר.

[ג] לא ברור אם תרגום יונתן לתורה הוא אכן ליונתן בן עוזיאל, כמו תרגום נביאים, אך מכל מקום הוא מקור מדרשי. ובמדרש שכל טוב "מגדל עדר, כך נקרא שמו ברוח הקודש שמשם עתיד הקב"ה לעדור את עדרו הנעדר בין משנאיו".

[ד] מיכה ד, ח. מגדל עדר עפל בת ציון = גל ברבוע, "דמתמן דאתגלי מלכא משיחא".

[ה] כתרגום יונתן שם "ואת משיחא דישראל דטמיר מן קדם חובי כנשתא דציון לך עתידא מלכותא למיתי וייתי שלטונא קדמאה למלכות כנשתא דירושלם", וכן ברש"י. ומפרשים אחרים כתבו שמגדל עדר היינו בית המקדש.

[ו] זהר ח"ב ח, ב.

[ז] והנה שמותיהם של יעקב רחל בלהה כולם כפולות של 7 (יעקב הוא 7 פעמים הוי'). מבין השבטים רק ראובן וגד הם כפולות 7 (בכור לאה ובכור זלפה שפחת לאה). והנה שמות חמשה אלו עולים 4 פעמים יעקב (יעקב ברצוא ושוב)! לזה יש להוסיף את יהוסף (כפי שנקרא במקום אחר בתנ"ך) ואת השכינה הנמצאת על מטתו של יעקב, כאשר יהוסף שכינה = 3 פעמים יעקב. אם כן, כל השבעה יעקב רחל בלהה ראובן גד יהוסף שכינה = 7 פעמים יעקב (הערך הממוצע)!

[ח] ראה אור החיים הקדוש בפרשת ויחי, על הפגם בזיווג יעקב ולאה שממנו נולד ראובן, שמחשבת יעקב היתה ברחל. לפי זה ברור מדוע ראובן קשור לאמו יותר מאשר לאביו! ועוד, ראובן הוא הנכד הראשון של לבן (שמבחינת לבן הוא 'לכתחילה', לעומת יעקב שמחשבתו ברחל), וכמו שלבן החליף את רחל בלאה במשכבו של יעקב כך עשה ראובן כשבלבל יצועי אביו כדי שיבוא ללאה ולא לבלהה, כידוע הקשר בין סבא לנכד.

יש מדרש על ישי אבי דוד שרצה לבוא על שפחתו ולבסוף בא על נצבת אשתו לאחר שהשפחה מסרה לה את הסימנים (מאמר חקור דין לרמ"ע ח"ג פ"י), ממש כמעשה רחל ולאה. אם כן גם דוד הוא בן של אמא, והרמז: בן של אמא = משיח בן דוד.

[ט] טועה = ה פעמים חטא. חטא הוא ראשי תבות "[כל האומר...] חטא אינו אלא טועה".

[י] לאה = ו ברבוע, ששת בני לאה = חצי חסד (הקשר המיוחד לראובן).

[יא] קידושין לא, א "אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים... הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך", וראה שם לגבי נתגרשה.

[יב] מיכה ז, כ.

[יג] במדבר רבה כב, ט.

[יד] רש"י שבת שם "כך היה יעקב עושה בארבעה אהלי נשיו, מעמיד מטה לשכינה, ובאותו אהל שהוא רואה בו השכינה הוא בא ולן אותו הלילה".

[טו] קידושין לא, ב "רב יוסף כי הוה שמע קל כרעא דאמיה אמר איקום מקמי שכינה דאתיא".

[טז] בחינת "אם הבנים שמחה", משיח אותיות ישמח כנודע, נוגע בפרט למשיח בן יוסף שמצד בינה, אמא (סוד יוסף "יפה תאר ויפה מראה", יתום מאמו ה"יפת תאר ויפת מראה"), כמבואר בדא"ח.

  • הדפסה