להתחבר לגוף

 

בסיס עבודת ה' של היהודי הוא אתכפיא – כפיה-עצמית כדי להתגבר על תאוות הגוף. יום צום מבטא עבודה זו בשלמות, אך גם בשאר הימים משתדל עובד ה' לצמצם את תענוגי הגוף ולהסתפק במועט. אפילו בשבת, שיש מצוה לענגה באכילה ושתיה, המגמה היא להפוך אותן לתענוג הנשמה. בדומה לכך, עבודת האתהפכא של הצדיקים עוסקת בהיפוך הנטיות הגשמיות לרוחניות, ולאו דווקא בקידוש החומר. כך רבינו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, העלה על שולחנו את כל מעדני עולם, אך לפני פטירתו מהעולם פשט את עשר אצבעותיו והצהיר שלא נהנה מהעולם אפילו באצבע קטנה – היתה זו עבודת הנשמה בלבד.

אכן, עבודת הכנעת הגוף וההתמקדות בתענוג הנשמה הן רק שלב-בינים, המתאים לזמן הגלות. כל עוד עמלק נמצא בעולם "אין השם שלם", יש הפרדה בין הצד השמימי-הנשמתי (י-ה) לצד הארצי-הגופני (וה) – וכאשר הגוף והנשמה 'צוררים' זה לזה יש צורך בהכנעת הגוף כדי להגביר את גילוי הנשמה. אך חלילה לנו מלקבל את הפירוד העמלקי – הבשורה המשיחית היא חיבור תענוג הנשמה עם תענוג הגוף (שני ביטויים שהממוצע ביניהם הוא ביאת המשיח). רק חיבור הנשמה עם הגוף יאפשר לעשות לה' יתברך דירה בתחתונים (שעל כן המשיח יכרית את זרע עמלק ורק אז יוכל לבנות את בית המקדש).

זהו תהליך של הכנעה-הבדלה-המתקה: עינוי הגוף הוא הכנעה, ההתמקדות בצרכי הנשמה היא הבדלה, אך ההמתקה השלמה היא הנאת הגוף!

כשם שהחיבור הנכון אל הגוף הוא המפתח לתכלית המצוות שבין האדם למקום, מימוש תאוות ה' ל"דירה בתחתונים", כך הוא גם מפתח לקיום המצוות שבין אדם לחברו: בראשית העבודה קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" תלוי בעשיית הנשמה עיקר והגוף טפל, המאפשרת להתגבר על הפירוד הגופני בין היהודים ולהתמקד באחדות הנשמות שלהם. אמנם, מי שמתנהג באכזריות אל גופו עלול, חלילה, להתאכזר גם אל זולתו. לכן, בסופו של דבר, החיבור הנכון בין כל היהודים תלוי בחיבור תמים ופשוט בין נשמת האדם וגופו – חוויה בה גם צרכי גוף האדם ורצונותיו נכללים, מתוך מודעות טבעית, בעבודת ה' שלו.

מצות "ואהבת לרעך כמוך" מתחילה בבית היהודי, בין האיש והאשה, ואזי יש בו גם "דירה בתחתונים" – "שכינה ביניהם". הגבר נוטה להתמקד בהתגברות על הגוף ובהתמקדות בחיי הנשמה – בתורה ובתפלה – אך עבודת ה' של האשה דורשת ממנה לשים לב אל גופה, להתחשב בחולשותיו ואפילו לממש באופן בריא ונכון את רצונותיו (ומתוך כך גם להתחשב כראוי בזולת ולגמול עמו חסד). על ימות המשיח נאמר "ברא הוי' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר" – על הגבר ללמוד מאשתו כיצד לחבר את הגוף אל הנשמה. כשהופכים את תענוג הגוף לאלוקי מכשירים אותו ליעוד העתידי, לאחר תחית המתים – חיים נצחיים בגוף גשמי.

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION