בחירת ישראל

הבחירה של הקב"ה בעם ישראל, שייכת לכך ששרש נשמות ישראל הוא-הוא כח הבחירה האלקי, כאשר עוד לפני עלית הרצון האלוקי ה' נמלך בנו מה לרצות ומה לעשות. הביטוי לכך הוא כח הבחירה החופשית האלקי שה' מעניק דווקא לנו.

"עם מלך מלכי המלכים הקב"ה ישבו נפשותן של צדיקים ['ועמך כֻלם צדיקים'], שבהן נמלך הקב"ה וברא את העולם". בחסידות מודגש כי ההמלכה בנשמות ישראל אינה רק על בריאת העולם הזה בפועל, אלא על כל הגילויים מעצמותו יתברך – החל מאור אין סוף שלפני הצמצום, עליו נאמר "קודם שנברא העולם היה הוא ושמו בלבד". נבראים שטבעם להאיר, דוגמת השמש, מוכרחים להאיר, אך אצל ה' יתברך אין 'טבע' או 'הכרח' – כל גילוי ממנו הוא רצוני ובחירי, וקודם לו מתייעץ ה' עם הנשמות האם להאיר או לא.

לכשנדייק, עצם רצונו של ה' יתברך גם הוא בגדר גילוי, ולכן גם קודם "שעלה ברצונו לברוא את העולם" (מתוך רצונו להיטיב לברואיו, להיות מלך ולדירה בתחתונים) נמלך ה' בנו – האם כדאי לרצות? מכאן מובן היטב ש"מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר", כולל התורה הקדומה (עצם רצונו וחכמתו של ה' יתברך, ש"הוא ורצונו וחכמתו אחד") – לכל דבר קדמו הרצון והבחירה של ה', שעליהם גופא הוא נמלך בישראל. במילים אחרות, שרש נשמות ישראל בעצמותו יתברך הוא-הוא כח הבחירה של ה' יתברך!

בעולמנו, בחירה חופשית היא פלא בלתי-מובן – המדע נוטה להשקפה דטרמיניסטית, בה כל מסובב נובע מסבה שקדמה לו, וגם את האמונה בידיעת ה' והשגחתו הפרטית קשה ליישב עם הבחירה האנושית. אכן, הבחירה היא מתנה אלקית מיוחדת: "כי בצלם אלהים עשה את האדם", ואותו "צלם אלהים" הוא כח הבחירה. כפי שה' עושה את מעשיו כרצונו, בבחירה חפשית, "ומי יאמר לו מה יעשה", כך "'הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע', כלומר הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע, ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע" (כלשון הרמב"ם).

ההבנה כי שרש ישראל הוא הבחירה החפשית של ה' נותנת בענין טוב-טעם חדש ועמוק (ומסבירה מדוע לפי פנימיות התורה הבחירה החפשית שייכת במלואה רק לנשמות ישראל, ואילו באומות היא מוגבלת לשבע המצוות שלהן בלבד, "אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם"): הבחירה אינה רק מתנת-שמים, אלא שיקוף-ביטוי של עצם בחירת ה' – שרש נשמות ישראל הוא בבחירה החופשית האלקית, נושאת ההפכים. בסגנון חריף: הנשמות נותנות לה', הנמלך בהן, את 'מתנת הבחירה', וכשאותן נשמות יורדות לעולם ה' נותן להן את אותה בחירה.

ידוע בחסידות ש"היש האמתי" (ש"מציאותו מעצמותו") משתקף ב"יש הנברא" (בעל אשלית הקיום הנפרד והבלתי-תלוי) ומכאן עולה כי העיקר הוא השתקפות בחירת ה' בבחירה החפשית של ישראל. "בחירת ישראל" (בחירת ה' בישראל, בעיקר בגוף-ב'יש' שלהם) נובעת מ"בחירת ישראל" (היות ישראל כח הבחירה האלוקי) ומשתקפת ב"בחירת ישראל" (הבחירה החופשית לה זכו בני ישראל).

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION