רבי מנחם נחום מטשרנוביל | צדיק יותר מדי

מה יש לך מהאורח? שואלת אשתו של הבעל שם טוב. בעלה, שכרגע משך לאורח בכובעו, מסביר לה בלי להתבלבל שהוא... צדיק מדי. מה רע? ואיך זה קשור לתעשיית הטקסטיל? רבי מנחם נחום מטשרנוביל בשיעור ראשון בחסידות

 

רבי מנחם נחום מטשרנוביל נולד בשנת ת"ץ לאביו רבי צבי, ועל פי מסורת המקובלת בחב"ד, היה רבי נחום נכדו של רבי אדם בעל שם. נודע על שם ספרו 'מאור עינים', אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות, ומייסד שושלת חסידות טשרנוביל. היה זקן תלמידי המגיד ממעזריטש ועוד הסתופף בצל הבעל שם טוב. רבי נחום נהג כ'מגיד' והסתובב בין העיירות לעורר את העם בדרשות מוסר וחסידות. אחר פטירת המגיד ממעזריטש, התקבצו סביבו חסידים ואנשי מעשה והוא נהג באדמו"רות. חצרו התקבעה, לאחר נדודים, בטשרנוביל שבווהלין (כיום באוקראינה). רבים מצדיקי דורו היו נוסעים אליו כחסידים. רבי נחום נפטר בי"א מרחשון תקנ"ח ומנוחתו כבוד בטשרנוביל.

הרה"צ הר' מנחם נחום מטשרנוביל עוד זכה להיות אצל מורנו הבעל שם טוב. בפעם הראשונה שהגיע רבי מנחם נחום אל הבעל שם טוב, הזמינה אותו הרבנית לסעוד על שולחנם בשבת קֹדש. באותם ימים היה רבי מנחם נחום דרשן מוכיח והיה דרכו לסבב על עיירות בני ישראל, להוכיחם ולקרב לִבם לאביהם שבשמים.
בעת הסעודה ביטל הבעל שם טוב את הרה"צ ר' מנחם נחום ומשך את כובעו מצד לצד, והזופיצע [מלבוש עליון] של הר' מנחם נחום נעשה מבד צמר גפן, שלא היה מן העשירים אז לתפור בגד של משי, ומשך אותה כ"ק הבעל שם טוב פעם בימין ופעם בשמאל. ותאמר הרבנית: מה לך לאורח שלנו? האינך רואה שהוא עני ואביון? ויאמר כ"ק מורנו לזוגתו הרבנית: אין את יודעת איך הוא? הוא גנב, ברצונו לקחת את כל הגן עדן לעצמו לבד!
אחר זאת ברכו הבעש"ט שבניו ונכדיו יהיו לבושים זופיצעס של משי, ויסעו במרכבה של כסף.

איזה חסרון מצא הבעל שם טוב בצדיק כזה, שאין לו שום נגיעה בעניני העולם, הולך ברגליו ולבוש מלבושים פשוטים כאחד העם? על כך נוכל ללמוד מתורה ידועה של הבעל שם טוב: פירוש "חִשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך": והעניין כי "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", רוצה לומר שיהיה בטוב ההוא אשר יעשה מבלי שום פניה וחטא, זה אי אפשר. וביאר, כי כשיעשה טוב בלי שום דבר רע מתגרה בו יצר הרע. מה שאין כן כשרואה היצה"ר שיש בו חלק יצה"ר מניחו והולך לו, ואז נגמר הדבר ויעשה לשמה אחר כך. וזה שכתוב: "ישראל גנבים הם", כי צריך לגנוב דעת היצה"ר בכל דבר מצוה. וזה שכתוב: "חשבתי דרכי", רוצה לומר – בכל דבר מצוה או קדושה בתחלה חשבתי דרכי להנאת הגשמי, ואחר כך "ואשיבה רגלי אל עדותיך", רוצה לומר "רגלי" – הרגל שהורגל אצלי שלא לשמה, אז עשיתי לשמה.

מן הדברים עולה שאת כוונת הבעל שם טוב אפשר לפרש על שתי דרכים: אפשר שרצה להזהיר את ר' מנחם נחום מפני סכנת הגאות הצפויה לו בדרכו. מי שרוצה לקחת את כל הגן עדן לעצמו, בא יצר הרע ומניח את כל עסקיו על מנת להפילו ברשתו. לכן, גם מי שהוא נקי וצדיק צריך לבקש תואנות שיביאו אותו לידי שפלות. גם בטוב עצמו יש לפשפש ולמצוא בו פניות ונגיעות. מבואר בחסידות שדרך עבודה כזו היא בבחינת "שעיר לעזאזל", כשמתאמצים למצוא חלק רע בתוך המעשה – ואזי לוקח אותו היצר הרע לחלקו, בהניחו את שאר האדם לנפשו.

ובדרך אחרת אפשר לומר שמי שהוא נקי כל כך עד שאין לו דבר עם העולם הזה, הרי הוא בתכלית הביטול ואינו יכול להיות חשוד על הגאוה. אם כן, מה רע בכך שהוא רוצה לקחת את כל הגן עדן לעצמו? אין כאן אלא הכרת ערך עצמו באמת, שהוא אכן צדיק העושה טוב ולא יחטא!

אלא שלדעת הבעל שם טוב, לא בנקיות ובצדקות כאלו חפץ ה'. מי שהוא צדיק עד כדי כך, אינו חי בעולם הזה כלל. דומה כאילו נשמתו חיה בתוך גופו מתוך התעלמות מוחלטת מכל הסובב אותה, כאילו לא נשתנה דבר והיא עדיין עומדת לפני ה' בעולמות העליונים. לא בזאת חפץ ה', שנתן נשמות בגופים על מנת שיפיקו אור מתוך החושך. על מנת שיחיו את כל המשברים ויעברו את כל המכשולים, והכל מתוך כך שיחיו חיי בשר ממש.

בעל התולדות, תלמידו המובהק של הבעל שם טוב, התבטא פעם: "אומרים עליו [על בעל המאור עינים] שהוא צדיק?!". כולם חשבו שהוא מתכוון לגנותו, אך בעל התולדות הסביר את עצמו מיד: "הוא לא צדיק, הוא עשרה צדיקים!".

לכל צדיק בעולם יש מסלול אחד של עבודת ה', דרך אחת הספירות. זה עובד את ה' דרך החסד, זה דרך הגבורה, וזה דרך התפארת. כך בקבלה לגבי שבעת הרועים וכך בכל צדיק וצדיק. אבל הוא, רבי נחום מטשרנוביל, עובד את ה' בכל עשר הספירות, וממילא הוא עשרה צדיקים. יתכן שגם לזאת כיוון הבעל שם טוב, הרומז לרבי נחום שהיות שהוא עובד את ה' בכל דרך הוא לא משאיר מקום לצדיקים נוספים. דרך עבודת השפלות ומציאת החסר והחלקי שבעבודתו, יוכל רבי נחום לעבוד את ה' בכל הדרכים בלא להאפיל על חבריו.

 

יש לשים לב לדרך בה השפיע הבעל שם טוב על ר' מנחם נחום, כשהוא מושך את כובעו ואת לבושו מצד לצד. לצדיקים מיוחדים ישנה יכולת מופלאה להשפיע במוחש ממש, לקחת את האדם ממקום למקום על ידי נגיעה או דחיפה כלשהי. בדרך זו 'שיחק' אתו הבעל שם טוב משחק של שפלות. הוא לא חס על כבוד עצמו או על כבוד אורחו, ובדרך זו התכוון למשוך אותו מדמות הצדיק המושלם אל תוך העולם הזה על החסרון והחלקיות שבו. ילדיו ונכדיו, כפי שבירך אותם הבעל שם טוב, כבר חיו חיים אלוקיים בתוך כל הזהב והמשי.

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION