יש לנו מזל

בחודש חשון מריחים את המזל הנעלם של ישראל

 

"אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה" – שלש עשרה מדות הרחמים מקבילות לחודשי השנה (עם החודש הנוסף בשנה מעוברת), והנה הגענו לחודש השמיני מניסן, הוא חשון או מרחשון, עם המדה השמינית היא "נֹצֵר חֶסֶד" (לפי חלוקת המדות בקבלה).

צינור לנעלם

לפי הפשט, "נצר חסד לאלפים" פירושו: הקב"ה נוצר-שומר את החסד שעושה האדם לאלפי דורות אחריו שיקבלו את שכר צדקתו, כמו שנאמר "הָאֵ-ל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר". אף מעשה טוב אינו 'הולך לאיבוד' – אנו אוכלים את הפירות של מעשי הצדקה והחסד שעשו אבות אבותינו, ובנינו אחרינו יאכלו את פירות מעשינו הטובים.

באים המקובלים ומסבירים לעומק: ראשית, הביטוי "נֹצר חסד לאלפים" מתחלק לשתי מדות נפרדות, "נצר חסד" המדה השמינית ו"לאלפים" המדה התשיעית (כמו שנלמד בחודש כסלו). שנית, "נצר חסד" פירושו שה' נוצר את החסד האלוקי העליון להורידו אלינו. אם נהפוך את אותיות המלה נוצר נקבל רצון, ואם נשנה שוב את הסדר נקבל צִנור. כלומר, מדת "נוצר חסד" היא צינור מיוחד דרכו עובר הרצון העליון ומגיע לבסוף אלינו.

מהו כח הרצון בנפש האדם? מעל כוחות המעשה והתקשורת, מעל עולם הרגשות העשיר, מעל כוחות השכל והתבונה המופלאים – נמצא כח הרצון המניע את הכל. לכן הרצון שייך לספירת הכתר, ככתר מעל הראש, מעל המודעות הגלויה (ליתר דיוק: הרצון שייך בפרט ל"גלגלתא" בלשון הקבלה, כמו שמסמלת עצם הגלגלת שמעל המוח). אם כך, הצינור של "נוצר חסד" מחבר אל "כתר עליון".

מריחים משיח

האם אנו יכולים בכלל לחוש, להתחבר, אל אותה דרגה עליונה של רצון אלוקי בספירת הכתר? אכן כן! נכון שרוב החושים שלנו מכוונים לקלוט מסר באופן ישיר, כמו שהשכל קולט רק מה שמובן ומוסבר עבורנו. אבל יש בנו חוש ריח רוחני מיוחד המזהה וקולט את מה שמעל השכל, כמו שחוש הריח הגשמי קולט עקבות של משהו שהיה כאן. והנה הריח הוא החוש של חודש חשון (לפי "ספר יצירה"), סגולת החודש היא לגעת במקור הנעלם של הכתר. שימו לב שבמלה חשון יש את אותיות חוש, רמז לחוש הריח, העדִין בחושים.

על המשיח כתוב שהוא מתייחד בחוש הריח, "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'", ומכאן שהחיבור לחוש הריח הפנימי, כמו שנעשה בחודש חשון, הוא תכונה משיחית המתעוררת בקרבנו. חשון קשור גם לפועל חיש, אנו מצפים לביאת המשיח חיש-מהר. והרי בחשון התפלגה מלכות בית-דוד (בידי ירבעם), והכי מתאים שהמשיח יבוא בחשון להחזיר את כתר המלכות למקומו. ורמז יפה בגימטריא: נצר חסד ועוד חשון = ביאת המשיח. דרך אגב, חוש הריח נמצא בחדשות לאחרונה, שכן הקורונה גורמתלאבדן חוש הריח. אם כן, בחודש חשון יש סגולה לרפואה שלימה מהנגיף, חיש מהר.

בחודש תשרי טפסנו לפסגות, "תָּשׁוּרִי [כמו תשרי] מֵרֹאשׁ אֲמָנָה", ועכשיו בחשון הגיע הזמן לממש את האורות של תשרי. כך נהוג להכריז לאחר חגי תשרי "ויעקב הלך לדרכו", יוצאים לדרך הגאולה. תשרי השביעי הוא שיא הטבע (כמו ימי השבוע), אבל חשון השמיני נוגע במה שמעל הטבע, כמו חוש הריח המשיחי.

מקור חכמה

בלשון המקובלים, "נוצר חסד" נקרא "המזל העליון". אמנם אנו יודעים ש"אין מזל לישראל" – העם היהודי נמצא מעל כללי המזל הרגילים, יש עליו השגחה אלוקית גלויה ומיוחדת (וודאי שאין להתחשב במגידי עתידות ומנחשים למיניהם). אבל יש "מזלות" קדושים, כמו שמכונים מקורות השפע במדות הרחמים – מזל הוא מקור המזיל את טיפות השפע. וכמו שהמזל הוא כמעיין הנובע, כך ירידת השפע מכונה "הנחל העליון", כרמוז ב"נצר חסד לאלפים" ראשי תיבות נחל.

מוסבר שהחכמה יונקת מהמזל העליון, "נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה". פירוש הדבר: יש חכמה ויש מקור לחכמה – זהו "הכח המשכיל" שממנו מגיע השכל הגלוי. הפסוק אומר "וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא" – זו לא רק שאלה, אלא קביעה שהחכמה מגיעה-נובעת מהמקור הנקרא "אַיִן". כך מפרש הבעל-שם-טוב את המאמר "אין מזל לישראל" - ה"אַיִן" הוא המזל של ישראל! יש לנו מזל נפלא, מזל עליון-נעלם שממנו נוזלות טיפות ההופכות לנחל.

האם לא מפחיד לגעת ב"אין"? נכון, אבל זהו פחד חיובי, לא פחד ממשהו ממית אלא יראה ממשהו נשגב. כך מסופר על הבעל שם טוב שמדת היראה שלו היתה מופלאה. למשל, כאשר היה מתפלל היה רועד כולו, והרעדה 'הדביקה' את הסובב אותו – כיון שהוא חש את ה"אין", המזל של ישראל (כשמו הפרטי של הבעש"ט, ישראל). המזל של חודש חשון הוא עקרב – בעל חיים מסוכן ומפחיד, אך עלינו להפוך אותו ליראה טובה, יראת שמים שאיננה ממיתה חס-ושלום אלא מלאה חיים, "יראת ה' לחיים". זהו המזל שלנו, מזל טוב!  

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION